מחסום עאנין
14:50 הקדמנו קצת, גם החיילים הקדימו. כ-20 איש ושני טרקטורים כבר ממתינים לפתיחת המחסום. החיילים פותחים את שערי המחסום ולפני 15:00, שעת הפתיחה הרשמית, כולם עוברים. אנשים נוספים ושלושה טרקטורים מגיעים קצת אחרי שלוש. עוברים מיד.

15:15 מחסום טורה-שקד
אישה עם תינוק, שלושה בנים קטנים וצרורות גדולים ממתינים בסככה למכונית שתסיע אותם לאום א ריחן. לגדה עוברים צעיר וילד וגם טרקטור אחד. למרחב התפר עוברת אישה, מחכה למכונית ובה בעלה ועוברים גם שני נערים בעגלה רתומה לחמור המקפץ בעליזות. זו כל התנועה בשעה זו.

15:40 פגישה עם א’ סמוך למחסום ברטעה-ריחן, הצד הפלסטיני
א’ זכה לקבל אישור כניסה לישראל ומקום עבודה אחרי שנים רבות של מניעה ומאמצים רבים של תמי. לרוע מזלו, ביום ה-12 לעבודתו בבניין, נפל עליו בלוק גדול וכבד, פגע בראשו וגרם לשבר במרפק ידו הימנית. למזלו היה חבוש בקסדת מגן שהגנה על ראשו מפגיעה חמורה יותר. למקום הוזעקו אמבולנס ומשטרה וא’ הועבר לטיפול בבית החולים בילינסון, לא רחוק ממקום עבודתו. הוא נבדק, אושפז ונותח בידו. נראה שהטיפול היה טוב ומסור. א’ היה כבר בביקורת אחת ומוזמן באמצע מרס לביקורת נוספת. בסיכום האשפוז מוזכרת גם חופשת מחלה של שישה שבועות. א’ לא קיבל שכר עבור 12  הימים שעבד. הוא לא קיבל בינתיים גם אישור מביטוח לאומי עבור התשלום לבית החולים ועבור ימי חופשת המחלה. נתנו לו את מספר הטלפון של קו לעובד בתקווה שיוכלו לסייע.

16:00 מחסום יעבד-דותן

אין תור של מכוניות. דרך העפר עדיין חסומה בתלתלית תיל, אבל אולי הגדילו קצת את הרווח בין קוביות הבטון, באופן שיכולות לעבור מכוניות בשני הכיוונים בו זמנית. בעיה מתעוררת כשמגיעה משאית ומתקשה לתמרון בין קוביות הבטון. החריצים המוגזמים בכביש ממש מקפיצים את המכוניות (אפשר להבחין בהם בצילום אך לא בעומקם).

מתנחל ממבוא דותן עוצר לידינו ושואל אם אנחנו זקוקות לעזרה. גם כשאנחנו מסבירות לו מה מעשינו במקום הוא מאחל לנו, בכנות, כל טוב. כשאנחנו רוצות לעזוב נזעקות לעברנו שתי מכוניות צבאיות, כנראה מאלו שניצבות על הכביש בין הצומת למחסום. קצין מורה לנו בתקיפות לעצור ואומר לנהג המכונית השנייה לברר מי אנחנו. החייל מברר ואף הוא מאחל לנו יום נעים.

16:30 מחסום ברטעה-ריחן, הצד הפלסטיני
מגרשי החנייה בתחום המחסום ובסביבתו מלאים. אנחנו חונות בצד הכביש ומבחינות שעל חלון אחת המכוניות מדבקה גדולה ועליה כתוב בערבית ובעברית שהחנייה במקום אסורה.

המון, אבל ממש המון, אנשים חוזרים בשעה זו מעבודתם. בסככה הולכת ומתפתחת פינת תפילה עם כל האבזור הנדרש, תחומה במסגרות מתכת ונקבעה כבר דלת. דופן אחת מכוסה בדים והאחרות עדיין חשופות. על הרצפה פרושים שטיחים לתפילה. לשאלתנו עונים שמועצת ברטעה (המזרחית, כנראה) מקימה את ה”מסגד”. לידו ממשיך לפעול דוכן התה והחטיפים.

17:00 אנחנו עוזבות. בדרכנו למכונית פונים אלינו אנשים שהם, או קרובי משפחתם, מנועים מסיבות שונות או עלומות. אנחנו נותנות להם את הפתקים של סילביה ומאחלות הצלחה.