10.00- נבי אליאס. כמה נשים וגבר צעיר כבר חיכו במועדון, מוכנים להמשיך בעבודות הקרטון עם רבקה. שרה'לה, לאחר שסייעה להם, ניצלה את הזמן לשוחח עם נשים נוספות, וגם ללמוד ערבית מאחת מהן שנחלצה למשימת ההוראה.

כשחזרנו בסוף היום למועדון לאסוף את רבקה ושרה'לה, מצאנו שם חבורה צוהלת ושמחה, הן בזכות ההתקדמות שעשו בבניה בקרטון, והן בזכות הפעילות החברתית-לימודית של שרה'לה והפלסטיניות.

לסיום, שוחחנו עם ו. הרכזת וכמה מהנשים על התוכניות לעתיד.

ו. ביקשה שרבקה תסייע להן להכין מספיק עבודות כדי שיוכלו להציגן (וגם למכור) ביריד האזורי המתוכנן לחודש מאי הקרוב.

הוסכם שבהמשך נקיים מפגש שבועי משותף של הוראת עברית, עם נירית, ופעילות בקרטון עם רבקה. המלצנו מאוד להרחיב את מעגל המשתתפות בעיקר בלימוד השפה.

הרכזת התעניינה שוב באפשרות לבוא לבקר עם קבוצת נשים בתל-אביב. האתגר הוא השגת הכרטיס המגנטי לפני שאפשר יהיה להסדיר להן אישור מעבר.

10.30אימתין, נורית מדווחת: 

"הפעם הגיעו 6 נשים ו3 ילדות כבנות 11שהקשיבו והשתתפו באופן פעיל בשיעור. לבקשת הנשים,  נלמד חומר הקשור בעיקר בצבעים ובפרטי לבוש. לאחר מכן, לשם רענון,  עשינו חזרה על חומר מוכר, וכאשר עבר עגלון שפרסם בכריזה את מרכולתו: פירות וירקות, עברנו לדבר על אוכל ובישולים. לקראת סוף הפעילות, בשעה 12 נשמע קול המואזין. נ. שמלמדת קבוצה של נשים קוראן ביקשה ללמוד את המילה להתפלל על נגזרותיה. היתה אכזבה כשעניתי בשלילה לשאלתה אם אני מתפללת לאלוהים.  למרות זאת, השיחה  היתה נינוחה ומלווה בצחוקים. הפעילות נמשכה עד מעט לאחר 12".

11.00במקביל יצאנו, דפנה ודבורקה, לסיור בכפר הסמוך ג'ינסאפוט ובקדום.

היגענו לג'ינסאפוט בעקבות מסר שקיבלנו מאחת הנשים בכפר שאמרה שגם שם הנשים מעוניינות בפעילות איתנו.

מאחר שלא קבענו פגישה מראש, החלטנו רק להיכנס לבנין המועצה, להציג עצמנו ולהכיר מעט את המקום.

נכנסנו לבניין שבקומת הכניסה שלו על הרצפה חבילות ושקים עם ביגוד וחפצים אחרים – תרומת אנשים מהכפר לפליטים הסורים.

ראש המועצה נמצא אותה שעה בסיור עם אורחים בקלקיליה. בשיחה עם מזכיר הכפר הסביר לנו שאת התרומות מעביר הצלב האדום בשיתוף עם הרשות הפלסטינית לירדן, ומשם הן מועברות לסוריה, עיראק ושאר מקומות בהם מתרכזים הפליטים. לשאלותינו סיפר שהכפר אינו סובל בדרך כלל מהצקות של מתנחלים. לפני כ-4 שנים היה אירוע אחד של שריפת מכוניות, אבל הוא לא חזר על עצמו.

מה שמציק להם היא העובדה ש-2500  דונם כרמי זיתים של הכפר נמצאים מעבר לגדר. גם פה, החקלאים מקבלים אישור לעבור אליהם רק פעמיים בשנה: לעיבוד ולמסיק וזה, כידוע,  אינו מספיק.

בעיה קשה אחרת היא הצפות של באר ומאגר מים של מקורות בסמוך לזיתים, שגורמות להיווצרות אדמה בוצית סביבם, במיוחד בקיץ (!) וכתוצאה מכך להצטברות של שברי עצים וקש בסמוך לעצי הזית ולהתייבשות העצים. כך מתו בשנים האחרונות כ-450 עצי זית.

התעניינו לדעת אם יש במקום מועדון נשים. התשובה הייתה שישנם כמה ארגוני נשים, ושתי נשים גם חברות במועצת הכפר.

זהו כבר כפר שלישי שמצאנו בו נשים החברות במועצות המקומיות, ונראה שזו היום מגמה מתרחבת…

אמרנו שנחזור בפעם אחרת במטרה להיפגש גם עם הנשים.

11.30המשכנו לקדום, לנסות להכיר טוב יותר את 'המפה' ולנסות להבין היכן מתכוונים להעביר את הגדר המתוכננת. שוב אי אפשר לא להתפלץ לנוכח בתיה של קדומים המתקרבים לקדום. על הגבעה הפונה לצפון מזרח, קל לראות את שורת הבתים התחתונה הקרובה לקדום, שבינה לבין הבתים במעלה הגבעה ישנו שטח נרחב לא בנוי, וברור שהכוונה הייתה קודם כל לתפוס את האדמה הסמוכה לקדום ואחר-כך להמשיך לבנות בכל השטח שבתווך.

12.00חזרה לאימתין לאסוף את נורית, ומשם לנבי אליאס לשיחה עם הנשים.

13.30בחבלה. השער פתוח והמקום בשעה זו ריק מאדם.