ברכות להדס שהיא תוספת מבורכת למחסוםווטש ולמשמרת שלנו

  06:40 מחסום בית לחם אנשים שפגשנו בדרכם החוצה מהמחסום מתלוננים על שמעבירים לאט מאוד. חיכו בין שעה לשעתיים וחצי. במחסום פתוחות ארבע עמדות מתוך שש אפשריות. כידוע – עוד שש עמדות קיימות כתפאורה. אין בהן מחשבים.  ברברה מהאקומנים אמרה לנו שעד 06:30 עברו כ-1,300 איש, וזה מעט לפי הספירה היומיומית של האקומנים. היא אמרה שמכניסים למחסום בצמצום ועוברים את הבדיקות לאט. כל הצפיפות והעצבנות נמצאות לפני הכניסה למחסום, הרחק מעיני הצופה התמים. במחסום עצמו – שקט ושלווה. עד שעזבנו, ב-07:30, עברו עוד 500 איש.

 08:00 מת"ק עציון מעט אנשים. מהם אחדים בעלי אישורים שהוחזרו ממחסום בית לחם כי ה"בוסמה" (טביעת כף היד) לא תואמת, ויש לעשותה שוב. הם התלוננו שזה קורה להם שוב ושוב, וכמובן מפסידים ימי עבודה ולפעמים את העבודה עצמה. כידוע, איש לא טורח לשים מכשיר לחידוש הבוסמה במחסום עצמו. שוטר המת"ק אמר לנו בטלפון שלא ידוע עד מתי יהיה היום במת"ק כי בגלל החג יש לו משימות נוספות. ובהמשך הבוקר, כששוב שאלנו אם אנשים יכולים לגשת אליו, אמר שהמחשב "נפל". מחר בבוקר נברר שוב מה מצב שירות המשטרה במת"ק. 

 08:20 בית אומר. נתנו כמה עצות בענייני משטרה.

 08:30 בית ענון אזכיר שכביש 60 חוצה את בית ענון לשניים. גלי אבנים חוסמים את הכניסות לכפר משני צדי הכביש. בצד המערבי יש בית ספר לבנות. חציית הכביש היא סכנת נפשות: מכוניות, משאיות, כלי רכב צבאיים – כולם טסים הלוך ושוב. כל הבנות, מגיל 6 ומעלה, חוצות את הכביש בהמוניהן – בוקר וצהריים.גם כל מי ששואף להגיע לחברון, חוצה מערבה, ונוסע במוניות שעומדות מאחורי חסימת האבנים המערבית. מי שרוצה להגיע לביתו בצד המזרחי של בית ענון, או לבני-נעים ובנותיה – חוצה מזרחה. כל מי שחוצה את הכביש שם את נפשו בכפו. לפני כשלוש שנים התלוננו במכתבים רבים ובטלפונים של חנה בר"ג לכל החלונות הגבוהים האפשריים. הם טיפלו וטיפלו, ונדהמו ונדהמו, ולא ישנו בלילה מדאגה לילדות שחוצות כביש כזה מסוכן (כך ענו במכתבים ובטלפונים). כעבור שנה – שמו עמוד שפניו דרומה ועליו פנס שאמור להבהב ולהודיע שכאן חוצים את הכביש. כעבור עוד חצי שנה – היבהב הפנס שבועיים, וחדל. כידוע, לעמוד כזה נדרש עמוד תאום שיהבהב צפונה להודיע למכוניות מצפון שכאן חוצים את הכביש, כדי שלא ידרסו את החוצים בחסות העמוד הדרומי. אם כן – עמוד שני לא הוקם מעולם.  כעבור עוד חצי שנה קטמו את הפנס מעל העמוד הבודד, זה שהיבהב שבועיים. העמוד הקטום נשאר כעד לרצון הטוב שהיה לשלטונות, והריהו עומד שם עד היום הזה. 

ביום הזה (היום) הגענו ב-08:30 שלפי השעון הפלסטיני הוא 07:30. וכך ראינו את המוני הילדות חוצות לבית ספרן. על בית הספר מונף דגל פלסטין וברמקול בית הספר משמיעים שירים, והילדות חוצות את הכביש בין המכוניות באומץ מפחיד. כי כדי לקיים את חיי היומיום ולרכוש השכלה צריך הרבה אומץ (ראו תמונות שתישלחנה בנפרד על ידי מיקה ג.).

 09:15 נבי יוניס נתנו כמה עצות בענייני משטרה.