15.40 בית איבא. בכניסה לשכם 10 מכוניות, ביציאה – 1.

סככת הולכי הרגל – ריקה.

הולכי הרגל הנכנסים לשכם – נבדקים, רק בתעודות הזהות. מדי פעם מצטבר תור של עד 10 אנשים ומיד הוא מתחסל.

התור ההומניטרי ריק, אבל צעיר שרוצה לעבור דרכו נשלח חזרה לסככה. שיהיה סדר!

אין מעוכבים.

החיילים:

מפקד המ"צ מסביר פנים ונענה לבקשתי לאפשר לי לשבת. גם איש המת"ק נעים. לעומתם – המפקד "לא נחמד". כשנכנסנו בשער הברזל אל המחסום – החזיר אותנו ודרש שנלך מסביב. (סתם רוע…).

בתור הכניסה שהיו בו רק 3 אנשים – דרש מהם ללכת אחורה עד הקו האדום. זה האיש, מה לעשות?

שמנו לב שלחייליו הוא דוקא דאג – שישתו מים.

16.30 לא מתרחש דבר. אנו עוזבות, אך מיד מתברר שיש פנצ'ר בגלגל. מתעכבות עד שיתוקן.

17.10 קלקיליה – אין תורים.

17.15 שער אליהו. אנחנו עוברות בשער המתנחלים והפעם לא מחזירים אותנו.

סוף.