יצאנו  לראות ולצלם  מה ארע בדיר איסתיא  ולבדוק מתי נפתח בצהרים השער הצפוני של ג'יוס

11:30 מעבר אליהו –  התנועה זורמת ללא עיכובים.

בכניסה לעזון, מימין לכביש  רכב צבאי.  אין חסימה.

11:45ג'יוס – המחסום הצפוני.  נסענו לפי מידע מאיש קשר בג'יוס שהשער פתוח בין 11:30 ל-12:00. השער נעול ואין איש. בניגוד למה שנמסר לנו במת"ק יומיים קודם, שעות הפתיחה אינן רשומות על השלט, גם לא מספר השער. אנו מתחילות בסבב של טלפונים ומצליחות להגיע לחמ"ל של המת"ק רק דרך המוקד ההומניטארי. שעות הפתיחה שנמסרו לנו: בוקר: 5:30-6:30, צהרים: 12:15-13:15 ערב 17:30: 16:00-17:30. חכינו עד 12:30, אין חיילים, גם אין פלסטינים. פנינו עוד 3 פעמים למת"ק, בכל שיחה מבטיחים לבדוק אך תשובה אנחנו לא מקבלות. איש אינו יודע אם השער נפתח היום, ושעת הפתיחה  בצהרים נשארה עלומה.  נמשיך לנדנד למת"ק כי את החידה הזאת צריך לפתור.

12:30 עזבנו לעזון לבקר את ז' ולפרוק חבילות בחנותו. הוא שמח עם ספה ורהיטים אחרים שהביא לו בנה של צביה.   מול בית הדואר מסתופפים רבים – העירייה מחלקת עצי זית (ממש לכבוד ט"ו בשבט..)

ממשיכות לדיר איסתיא.  בכניסה לדיר איסתיא רכב צבאי, החיילים/ות מחוץ לרכב, אוכלים. לא התייחסו אלינו. כשיצאנו מן הכפר הרכב כבר לא היה שם. בפניה להתנחלויות יקיר ונופים רכב צבאי.

אנו פונות ישירות למסגד. ראש המועצה, השמש וחבורת צעירים נמצאים במקום.

בלילה שבין שלישי לרביעי ( 14.1.14 – 15.1.14)  בסביבות השעה 03:30 נכנסו מתנחלים לכפר, הגיעו למסגד ריססו כתובות והציתו אש. נשרף השטיח  ודלת הכניסה למסגד.

כך נראה תג מחיר בנוסח אנשי הגבעות.   תגובה על מה שקרה בקוסרא לא אחרה לבוא.

מראש הכפר אנו שומעות שכיון שדיר איסתיא מוקפת בהתנחלויות הם סובלים מהטרדות יומיומיות. הצבא גם מגיע כמעט מידי יום וסוגר לעתים את הכניסה לכפר מהכביש המוביל לעמנואל ועל תושבי הכפר לצאת ולהיכנס דרך כיפ'ל חארת'. 

אמש (14.1) בשעה 19:00 סגר הצבא את כל הכניסות לכפר ואסר על התושבים לצאת מבתיהם. לטענתם מישהו זרק אבנים. על כל אבן שנזרקת מוטל עונש קולקטיבי על התושבים כולם. הצבא נכנס לכפר, זרק רימוני גז והכריז על עוצר עד 12 בלילה. האנשים המורגלים בשיטות של הצבא הלכו לישון.

החיילים סיימו את  מבצע ההגנה על המולדת ויצאו מהכפר. לדברי א. גם הרכב הצבאי העומד תמיד, גם בלילה, בצומת להתנחלות יקיר, (עליו ניתן לצפות מן המסגד) נעלם. ואז כנראה הופיעו הפורעים.  אנשי הכפר חושדים: איך אפשר שלא להאמין שיש קשר ושיתוף פעולה בין החוליגנים לחיילים ? איך יתכן שבלילה היחיד שהרכב הצבאי  שעומדבצומת יקיר באופן קבוע עוזב  –  מגיעים נערי הגבעות לפעולת תג מחיר ?)

שמש המסגד שהגיע ראשון בבוקר לפני כל המתפללים כיבה את השריפה. והזעיק עזרה. הצבא הגיע למקום וגם אנשי הרשות הפלסטינית, כמו גם התקשורת. א. קיבל גם טלפונים מרשתות ישראליות שביקשו פרטים. בנתיב הבריחה של הפורעים, לא רחוק מהמסגד, נמצא טלפון נייד, שנמסר לצבא.

זו לא השריפה הראשונה של המסגד. יש כל הזמן התנכלויות מצד המתנחלים הסובבים אותם מכל עבר. יש להם גם בעיות אחרות הנובעות מן הכיבוש.

בוואדי קאנא  (למרגלות התנחלויות יקיר וקרני שומרון)  נמצא מעין שופע מים ששימש את בני המקום. לאחרונה הוכרז כשמורת טבע והגישה אליו נאסרה עליהם.

אדמות הכפר, 36,000 דונם, מגיעות עד בידיא ועד קראוואת בני חסן. 87%  מהם  בשטח  C, ולכן נאסר על התושבים לבנות עליהם. המסגד עצמו , חדש יחסית גובל בשטח. מולו כבר אסור להם לבנות.

בכפר 3,500 איש. חלקם עובדים ברשות הפלסטינית, חלקם בישראל וחלקם עובדי אדמה.

ולסיום על שיחות השלום :  לא מאמין שיושג שלום, לדעתו רוב הפלסטינים רוצים שלום, וחושבים שהשלום ייטיב עימם, בניגוד לרוב הישראלים שהוא רואה ושומע בתקשורת, המעוניינים בהמשך הכיבוש.

ובעוד אנו משוחחות עם ראש הכפר נעצרת מכוניתה של דליה וממנה יוצאים 4 צעירים "מורי דרך" שליוו אותה למסגד. היא הגיעה בשליחותה של רעיה… בקרוב סרט הוידאו שדליה צילמה.

13:40 מעבר שומרון –  המעבר חלק וזריז. אפילו לא נשאלנו מאיפה ולאן.