דרום הר חברון יום ראשון בוקר 30.10.05 צופות: פאולה ר., אילנה ל (מדווחת)6:45-10:15סיכום: סגר מוחלט שורר במחסום סנסנה. חברון מכותרת –פרט למקרים “הומניטאריים”. יש הקלת מה בהגבלות על הנסיעה של מכוניות פלסטיניות בכביש 35.מותר למוניות פלסטיניות לנסוע בו (אך לא להיכנס לחברון). לפלסטינים הנוהגים ברכבים אחרים מותר לנוע בכביש 35 רק אם מדובר במקרים “הומניטאריים”. מחסום עידנא סגור. יש בעיות הומניטאריות בכפר קילקס שסגור לחלוטין ע”י ערימות עפר גבוהות.6:55-7:15 מחסום סנסנה – ראינו כ-20 מעוכבים. בערך מחציתם עמדו בשורה כשהגענו ומיד אחרי כן נצטוו להיכנס לאחד משני האוהלים הגדולים (ליד השירותים), שם יכלו לשבת על האדמה. כמחצית המעוכבים השנייה כבר ישבו באוהל השני כשהגענו. קצין המג”ב שפיקד על המחסום אמר לנו שנתפשו המעוכבים בניסיון לעקוף את המחסום בדרך לישראל לחפש עבודה. הואיל והסגר מוחלט עליהם לחכות עתה לבדיקת תעודותיהם ע”י השב”כ. הקצין אסר עלינו להתקרב אל המעוכבים על מנת לספור אותם שלא לדבר על מנת לדבר איתם או למסור להם מס’ טלפון שלנו. טענתו הייתה שהאוהלים נמצאים ב”בסיס צבאי” שהכניסה אליו אסורה עלינו בלי אישור מיוחד- אישור שהוא לא התכוון לתת לנו. טלפון לפ. –מי שפיקד על המחסום בשבוע הקודם לא הועיל כי פ. אמר לנו שהקצין ג. ע. (אשר לא הסתיר את שמו או את המספר על התג שלו) בעל דרגה גבוהה מזו של פ. ניגשנו ל-3 בדויים שעמדו ליד הטנדר שלהם בכביש 60-הטנדר עמד בכוון לבאר שבע. הם סיפרו שאחד המעוכבים באוהלים הוא אביהם שסובל מבעיות לב ושנהג בטנדר. הם אמרו שהם קנו 20 קילו בשר במזרח ירושלים לסיום הרמדאן ושהמג”בניקים הזמינו מפקח ממשרד החקלאות. השלושה ציפו שהוא יגיע בשעה 8:00 ואמרו שהם מחכים כבר משעה 5:00 בבוקר. מסרנו להם מס’ טלפון שלנו וביקשנו מהם להתקשר כשאביהם ישוחרר. הם לא התקשרו אבל כשחזרנו דרך סנסנה ב10:10 הם כבר לא היו שם והאוהלים עמדו ריקים.7:25 מחסום ראמאדין – 4 תלמידי תיכון (2 בנים ו 2 בנות) מדהאריה התקרבו למחסום כשהגענו. החיילים ביקשו מהבנים לפתוח את תיקיהם. הבדיקה הייתה חפוזה וארבעת התלמידים עברו את המחסום במהירות. שאלנו את החיילים (היו רק שניים) אם המת”ק כבר העביר להם –כפי שהובטח –רשימת ספקים מאושרים שיכולים להעביר סחורה במשאיות לראמאדין (ראו דו”ח שלנו מלפני שבועיים שלושה). מפקד המחסום ענה שהוא ביקש לקבל את הרשימה שוב ושוב ועדיין לא נענה. בינתיים הוא מפעיל שקול דעת ובדרך כלל מאפשר למשאיות לעבור אחרי שהנהגים משאירים את תעודות הזהות אצלו ומקבלים אותן חזרה כשהם חוזרים.7:55 דורה אל-פאוואר – המעבר פתוח למכוניות. על כביש 60 יש מחסום מאויש העשוי מבטונדות (במקום הדוקרנים שהיו שם)-לא נצפו מעוכבים.8:00 צומת הכבשים – המעבר פתוח להולכי רגל (היו מעט מאד). לא היו חיילים על הקרקע.8:15 מעבר שיוח’-חברון – פתוח להולכי רגל (היו הרבה ,במיוחד תלמידים ותלמידות ביה”ס. אחד המבוגרים שבאו מכוון שיוח’ סיפר לנו שלפני יומיים חיילים היו הגיעו בבוקר והעמידו את כל הגברים העוברים בשורה “במשך זמן רב בשמש” עד שנבדקו תעודותיהם. פאולה פגשה מכר- נהג מונית (שעמד בצד של חברון) והוא סיפר לה שהוא ואשתו מאד היו רוצים לנסוע לירושלים כדי להתפלל באל אקסה –ברמדאן אבל הוא אינו רוצה להסתכן : “יש לי משפחה ואני חייב לפרנס אותה”, אמר. סעיר – מזרח חלחול – המעבר סגור למכוניות בשני הכוונים ויש מחסום מאויש על כביש 60. החיילים בדקו גם רכבים וגם הולכי רגל ביעילות ( לא נוצרו תורים ארוכים) . מפקד המחסום סירב לענות לשאלותינו (ביקשנו לדעת אם מכוניות פלסטיניות יכולות לעבור בכביש 60). הוא גם סירב לומר לנו לאיזו יחידה הוא שייך. טלפון למצעים חטבת יהודה לא נענה. גם המפקד וגם החייל שעמד איתו במחסום לא שמעו על מ.ו. והמפקד הורה לחייל השני להחזיר לי את ה”מכתב לחייל/ת” מיד אחרי שמסרתי לו אותו. אבל ממש בסוף “שיחתנו” נטל המקד את ה”מכתב” חזרה מידי ומבלי לשנות במאומה את יחסו העוין אמר שהוא מתכוון לקרוא אותו. כביש 35 – הכביש עתה פתוח למוניות פלסטיניות, ולדברי החיילים בשער ההומניטארי, גם לרכבים פלסטיניים אחרים כל עוד מדובר ב”מקרים הומניטאריים”, אם כי לא היו מרשים לרכבים כאלה להיכנס לחברון דרך המחסום שלהם. במחסום עידנא סיפר לנו תושב הכפר קילקס (ראו להלן) שכל רכב פלסטיני “עפ אשור מיוחד” יכול עתה לנסוע בכביש 35. ראינו מספר מוניות וגם משאיות פלסטיניות נוסעות בכביש. גשר חברון –חלחול – פתוח למכוניות. קצת לפני הגשר בצד של חברון ראינו מונית תקועה על מחסום עפר בניסיון להגיע לכביש 35.מחסום עידנא – סגור עם ערימת עפר גבוהה. אין חיילים עך הקרקע. הולכי רגל חצו את כביש 35 וטיפסו לעבר רכס הרים נמוך בצד צפון של הכביש. בעל חברת מוניות מעידנא שפגשנו ליד המחסום הסביר לנו שהולכי הרגל מתכוונים להגיע למוניות ( הבלתי נראות) העומדות מעבר לרכס. המוניות הללו לוקחות את הולכי הרגל מעידנא לחברון בסיבוב ענק דרך דורה. הוא אמר שמחסום עידנא סגור כבר כחודש. קשה לדמיין את הקושי בטיפוס על רכס ההר במיוחד כשירדו גשמים. 9:30 השער ההומניטארי – נצפתה מכונית פלסטינית ובה שני רופאים עוברת את השער בכוון חברון מבלי לחכות יותר מכמה רגעים. ראינו רכבים אחרים יוצאים מחברון. לא היו מעוכבים ולא נוצרו תורים ארוכים של מכוניות. החיילים במחסום לא שמעו על מ.ו. אך לא היו עונים ושמחו לקבל את ה”מכתב לחייל/ת” מידינו.9:45 כפר קילקס – כשהיינו ליד מחסום עידנא ניגש אלינו גבר שאמר שהוא תושב הכפר קילקס. הכפר נמצא כ 1.5 ק”מ ממת”ק חברון (והר מנוח) בצד השמאלי של כביש ,60 כשנוסעים בו דרומה לבית חגי. הוא סיפר שהכפר מנותק לגמרי וערימות עפר חוסמות את כל דרכי הגישה אליו (אין שם נוכחות צבאית). הוא ציין שיש שם שני חולי כליות שלא יכולים להגיע לטיפולים בחברון. נתנו לו את הטלפון של רופאים ללא גבולות וגם טלפון שלנו כדי להתקשר אלינו מאוחר יותר. במקביל הוא מסר לנו את שמו ואת מספר הטלפון שלו. הוא הזכיר לנו שבהתחלת האינתיפאדה ירה הצבא באחד מילדי הכפר והרג אותו. הוא אמר שהצבא הודה שזה היה “טעות”. (נער אחר שנורה אז נשאר בחיים אבל משותק) . בדרך חזרה לשוקת נעצרנו ליד הכפר. איש לא חצה את כביש 60 באותה שעה ( 09:45). אני בטיפשותי רציתי לטפס מעל למחסומי העפר ולהיכנס לכפר, אבל א. נהגנו עצר בעדי ואמר: “הם לא מכירים אותך- חכי עד שתפגשי אותם חוצים את הכביש”. כמובן שהוא צדק.