חווארה דרום, 29.08.04 יום א’ , צהרים משקיפות: נועה פ. נעמי ל. (מדווחת) רחלי מ. (אורחת) נסענו לכפרים המקיפים את שכם כדי להשלים למיכאלה את רשימת החסימות בכבישי הגישה אל הכפרים. בצומת תפוח מחסום פתע מאוייש על ידי חיילי מילואים ארוכי שיער וחייכנים. מספר כלי הרכב הממתינים בתור עולה על 50, מכוניות פרטיות, מוניות, משאיות עמוסות ואוטובוסים מלאים בנוסעים. הממתינים בתור סיפרו שהם מחכים כבר למעלה משעתיים. צלצלנו למוקד של הצבא והם אישרו את הממצאים: נכון, זוהי יחידת מילואים, הם עובדים לאט, אין שום דבר חריג, בסוף כולם יסעו לדרכם. לא ירדנו מהאוטו כי היו שם מתנחלים רבים ולא חיפשנו פרובוקציה. בחווארה דרום יחידה חדשה של חיילים המסרבת לענות לשלום, ולשאלה מי המפקד הם הצביעו על אחד הפלסטינים שניגש לעבור. מעט אנשים במעבר. שניים מעוכבים כחצי שעה. זוג מבוגר (הבעל בן 65), בעלי דרכון הולנדי, הגיעו ישירות מגשר אלנבי ובדרכונם ויזה לשהות בת 3 חודשים בישראל. אמו של האיש הגרה בשכם חלתה והוא בא לבקר אותה. מפקד המחסום א’ מודיע להם שבשום אופן הם לא יכולים להיכנס לשכם. האיש חולה סוכרת ובעוד שעתיים צריך לקבל זריקת אינסולין. האישה מספרת שעברו בגשר אלנבי ב-7 בבוקר והם מבקשים להגיע לבית החותנת כמה שיותר מהר כי הם מותשים מהנסיעה. צלצלנו למת”ק וכעבור שעה קיבלנו תשובה שאין אפשרות להעביר אותם, זה לוקח לפחות 3 ימים “יש פרוצדורה”. אמרנו שאין להם איפה לישון מחוץ לשכם והנציג אמר “אז שיסעו לירושלים”!!! התקשרנו מספר פעמים לטליה, הדוברת של אילן פז מהמינהל האזרחי ועד כמה שידוע לנו היא עדיין מבררת את המקרה כי היא לא חזרה אלינו עם תשובה. התקשרנו לדן גולדנבלט שאמר שהוא בחופש ולא יכול לעזור. התקשרנו לחטיבת השומרון ודברנו עם פסקו שפסק מיד שהמת”ק לא סמכות לאשר דברים מהסוג הזה והוא יבדוק. גם הוא עדיין בודק. גם עם המוקד של צה”ל דברנו וגם הם עדיין מבררים. בסוף הטוב הגיע סגן, נציג המת”ק, הסביר למפקד המחסום שאלו אינם תיירים אלא בני משפחה המבקרים את משפחתם הקרובה ואין מניעה לאפשר להם להיכנס, ויפה שעה אחת קודם. הם המתינו במחסום למעלה משעתיים וכשהותרה כניסתם היו כל כך אסירי תודה עד שהיינו נבוכות. צלם שהיה נוכח במקום שאל “ומה היה קורה להם אם לא הייתן פה?” 17.30- לקראת עזיבתנו פגשנו ברופא אמריקאי העובד וגר עם ילדיו בשכם, ומבקש להיכנס לשכם עם מכונית בעלת לוחית זיהוי ישראלית. הרופא מוכר לנו ממחסום בית איבא, גם שם נתקל בבעיות כניסה אבל בכל הפעמים איפשרו לו בסוף להיכנס. הפעם ההתעקשות הייתה קשה. עוברים ושבים ברכו אותו לשלום, אהלן דוקטור. פנינו למת”ק בעניינו וקבלנו תשובה שהעניין נבדק בקפידה ובסוף גם תהיה תשובה עבורו. בינתיים נסגר המחסום הדרומי והתשובה תגיע לצפוני, לא יודעים מתי. פנינו לשי מהרופאים לזכויות אדם שפתחה מיד במסע טלפונים. בשעה 21.30 התקשרתי לשאול מתי הגיע הביתה ולתדהמתי הוא עדיין היה במחסום, ממתין שאישור הכניסה ירד “בצנרת” ויגיע גם לידיעת החיילים. במוקד של הצבא הבטיחו לטפל בעניין באופן מיידי. בשעה 21.45 הרופא התקשר אלי הביתה כדי להודות לנו על הסיוע, הותר לו לעבור לשכם.