חזרה לדף חיפוש דוחות

ירושלים

מקום או מחסום: ירושלים
צופות ומדווחות: מאיה ב.,ענת ת.
02/01/2006
| בוקר

אבו-דיס, הקונטיינריום שני,02.01.06 בוקר משקיפות: מאיה ב., ענת ת. (מדווחת) אבו-דיס 7:00 בדרכנו לפישפש הזמנו ע”י מר יעקב דהר, מנהל המעבדה בבית חולים אוגוסטה ויקטוריה, לראות את החומה שנשתלה בגינת הבית בו נולד. הוא לא יחשב יותר כגר בירושלים. מר דהר העדין סיפר שבית המשפט אישר את העבודות והחומה תצמח ותפריד את שתי בנותיו מחברותיהן מלידה ויהיה צורך בנסיעה שאורכה 35 דקות כדי להגיע לבית הספר שמרוחק רק 3 ק”מ מביתו. הוא סיפר את השתלשלות האירועים העצובים מאז שהונחו בוקר אחד, לפתע, לפני כמה שנים, בלוקים לחסימת הכביש, ושכן שצפה בעבודות מת באותו היום מהתקף לב כיוון שהאמבולנס לא יכול היה להגיע אליו. אז התושבים באותה מובלעת הורשו לבנות שער ברזל בחומה הזמנית ולכולם היו מפתחות לאותו השער. בפישפש עמדו 2 שוטרי מג”ב ובדקו בעיקר את הגברים. אחד מהם מילא טפסים למעוכבים לקבוצה של גברים שהיתה מהצד השני של הפישפש. הם שוחררו אחד אחר השני. הפלשתינים סיפרו שהם הוחזקו מאז 4:30, אולם השוטר אמר שהם היו שם במשך שעה וחצי – ואנו נוטות להאמין לו כיוון שנראה רציני. ראינו נשים עוברות עם סלים כבדים ללא כל הפרעה. ג’יפ עם סרן אבי הידידותי הגיע והוא הראה לנו את ההוראות בדבר הקטגוריות השונות של מי שמורשה לעבור – כל המקרים ההומניטריים ומחזיקי אישורים מיוחדים, אבל לא אלה שמחזיקים אישורי עבודה. שאלנו מדוע לא מאפשרים לאנשים לעבוד בירושלים והתשובה היתה שזה המצב מאז הרג החייל בקלנדיה. הוא סיפר לנו ספור מעניין כיצד בית המשפט העליון איפשר את המשך בניית החומה באבו-דיס. לפיו, הוצע שוחד לאחד ממפקדי הצבא כדי שלא יתערב בהבנה שהושגה בהכללת כמה בתים בצד הירושלמי של החומה ואז הוסר עכוב בית המשפט. נשמע עצוב מאד. החלטנו לנסוע לקונטיינר בלי לבקר במלון או במת”ק הפלשתיני באבו-דיס. הקונטיינר 8:30 מראה הגבעות העטופות בפלומה ירוקה מדהים – המצב במחסום מדכדך. הבנו שיש התראה חמה כך שכל המוניות עוצרות וניירות האנשים הצעירים נבדקים. היה תור של 10-15 מכוניות ממזרח למערב. כמה מהמחכים “המתורגלים” התייחסו למצב בציניות כ”הפסקת סיגריה” בדרך הארוכה מבית-לחם לרמאללה, הרפתקה לה עליהם להקדיש יום מלא. במשך שהותנו ראינו איש המובל החוצה לשם תיחקור, אולם החיילים סרבו לענות על שאלותנו בקשר אליו. מלבדו, כל המסמכים החזרו תוך 10 דקות. 9.30 נסענו ממעלה אדומים עד למחסום שלפני המנהרה, שם ראינו אזרחים ישראלים זועמים על הסדרי הבטיחות החדשים.

  • ירושלים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
      עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
      קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

      משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
      מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
      מעודכן לינואר 2024


      תמונה ללא תיאור

לתרומה

תערוכה דיגיטלית

25 שנה בשטח.

תמונות שמראות מדוע אנחנו עדיין כאן.

כניסה לתערוכה