בית לחם וסביבתה, יום ד’ 20.09.06 , אחה”צ משקיפות: לאורה ש., דניאלה ג. (מדווחת) מת”ק עציון: רחבת החניה מלאה למדי, בצריף אין איש ומונה המספרים כבוי. ליד הקרוסלות כעשרה גברים. רובם מקווים להשיג תסריכים ואחד או שניים ממתינים לכרטיס מגנטי. אולי בשעה כזאת הם אינם זקוקים כבר למספרים. זוג הורים צעירים, מלווים בבנם, מתקשים להבין מדוע לא הונפק לאישה, מורה במקצועה, אישור למרות שהיו ברשותה כל המסמכים הדרושים. היות שמדובר בהוראה בכנסייה, יכולנו להסביר � מכסה. הם מודים לנו עמוקות (על מה?!).מחסום המנהרות: מחסום משטרתי בכיוון הגוש, וצבאי לכיוון ירושלים. לפני שניהם תורים של מכוניות. במחסום הצבאי, שני מג”בניקים דוחפים את גופם וראשיהם של שני צעירים פלסטינים על קדמת מכונית משטרה חונה ומנסים לכפות בחבלים את ידיהם. עד שעצרנו, השניים שוחררו אולם מארבעת האוטובוסים שעצרו כדי שתעודות נוסעיהם תיבדקנה, ירדו אל הכביש עשרות נוסעים, רובם סטודנטים. מהומה רבתי. שתי חיילות מג”ב, שני שוטרים כחולים ומספר חיילי מג”ב גוערים בסטודנטים בגסות, מנסים לפזר את ההפגנה ולהעלות אותם חזרה לאוטובוסים. הסטודנטים כועסים, כמה מהצעירות דומעות, ומתברר שמה שהתרחש הוא לטענת הפלסטינאים מעשה של יום יום � דחיפות והכאות של צעירים ע”י חיילים תוך כדי שהם נדרשים להמציא את התעודות המזהות. צעיר אחר שביקש למחות על התקרית ועל היחס הכולל נעצר בסופו של דבר והובל אל הבודקה שמעל לכביש.מחסום בית לחם: אמנם השעה רק רבע לחמש, אך הפועלים כבר מתחילים להגיע מכיוון ירושלים, וכרגיל, לא עוברות שתים- שלוש דקות מכניסתנו לאולם, ועמדה נוספת נפתחת. היום גם נשאר לכבודנו חייל עם נשק כדי לכוון את התנועה לעבר העמדות: “שניים, שניים!”. התורים התקצרו תוך שניות והמעבר מהיר בנוכחותנו. לחשוב על כך שהממתינים בתור כדי לשוב לביתם לאחר יום עמל הם בעצם ברי המזל, וכמה מהם אפילו נושאים חבילות שי עליהן כתוב “חג שמח”…