נועמן, יום ג’ 05.12.06, בוקר משקיפות: יהודית א., חנה ב., תמר א. (מדווחת) אפשר עכשיו להגיע מהר חומה במכונית לנועמן, כי עבודות ההכנה לכביש הגדול שיביא מההתנחלויות תקוע ונוקדים לירושלים (“כביש ליברמן”) מתקדמות. עשו חפירות ארכיאולוגיות על הגבעה לפני הכפר – מהחירבה שם השם “מזמוריה” שהצבא נותן לנועמן – ובסופו של דבר כנראה יישרו את הגבעה למען הכביש. בינתיים יש שם קטע כביש לא סלול ובסוף צריך לקוות שהשער שהצבא שם בכניסה הירושלמית של נועמן אינו נעול.הגענו בדיוק בזמן שבו התלמידים – רובם בנות – יצאו לבית הספר באל-ח’אס, ברגל או במכונית הוריהם. כולם עברו במחסום ללא בדיקה ועיכוב. עשו פרצה בגדר ליד השער והחיילים הפנו את המכוניות לשם. בצד השני של המחסום לובש כביש ליברמן עור וגידים – הכביש סלול עד למחסום, יש אי תנועה בין הנתיבים, מעגל תנועה גדול במרחק כמה עשרות מטרים מהמחסום ותאורה. לא נתנו לנו לעבור לשם – “זה לא מעבר כאן”. כבר כמה שבועות רק תושבי נועמן מורשים לעבור את המחסום. זה גרם בין היתר לכך שעיכבו במחסום שתי נשים שנישאו לאחרונה לתושבי הכפר, למרות שהן בעלות תעודות זהות כחולות, כי לא רשום שהן גרות בנועמן. וקשה להירשם כתושב נועמן שכן רשמית המקום אינו קיים. לאחרונה הולכים החיילים לפי רשימה שמית – אך מי שהכין אותה טרם הספיק להגיע עד לבתים האחרונים ולכן עוכבו ביום חמישי שעבר כעשרה תושבים שעתיים במחסום משום שלא היו ברשימה.אנחנו פוגשות את מכרנו איש חברת האבטחה שאחראי לאזור זה של הגדר. הוא אומר שעוד מעט יעבור לאזור אחר, כי כאן נעצרו העבודות כי אין תקציף. קשה להאמין. מצד אחר העבודות על הטרמינל לא התקדמו כבר שבועות מעבר לציפוי האבן הירושלמית של הגבעה והבוקר נותרו כל הבולדוזרים באתר חסרי עבודה.