מחסום בית לחם החדש יפתח ב 1 באפריל... אמת או מתיחה?
6:15 מחסום 300: יש 4 שערים של מעבר עצמי בבידוק אלקטרוני (כרטיס מגנטי וצילום פנים) ועוד 3 של עמדות מאוישות לבדיקה של אישורים במחשב העמדה. לפי עדויות היוצאים, היום תהליך המעבר לישראל זורם. אנחנו שואלות על המצב בצד הפלסטיני, שם היה דוחק קשה השבוע ואמבולנס פינה שני נפגעי צפיפות קשה. התשובה היא שזה יומיים השתפר המצב ונפתחו יותר עמדות מגנומטרים. בגשרים מעל העוברים מפטרלים שוטרים וחיילים עם נשק, ולמטה יש חיילי אבטחה ואפילו מגיעים שני אנשי מינהל אזרחי. אנחנו שומעות שב-1 באפריל ייפתח המחסום החדש על כל חידושיו – מסלולים באולם לנכנסים מהצד הפלסטיני, שיובילו ל-8 עמדות מגנומטרים ומסלול נפרד לנשים ולהומניטרי. התאריך אומנם חשוד… נקווה שזו לא מתיחה.
7:30 מחסום שיח’ סאעד: חנינו במגרש החנייה התחתון ועלינו אל המחסום כשמימין (מזרח) גדר אלקטרונית וחומת תמך שגם מונעת לראות מה קורה בגבעה המבודדת משכונת האם ג’בל מוכאבר. המחסום גדול במימדי הבטון שלו, אף כי מתברר מעדות העוברים שרק מעבר אחד פתוח. נער חמוד מחכה בקוצר רוח לדלת היחידה שנפתחת מן המעבר החוּצה. בסוף מגיעה אישה ושני ילדים קטנים והם יוצאים לדרכם – לא חקרנו מה התסריט של פגישת בוקר כזאת. סביר שמצב משפחתי של הפרדה לא פשוטה, שאינה נדירה בשכונות האלה. למי שלא יודע – זה לא מחסום רשימה, אבל היציאה ממנו לירושלים מותרת רק לתושבי שיח’ סאעד וג’בל מוכאבר – שיש להם אישורים כמובן… כך שאם נכנס מישהו משכונה אחרת בעיר המזרחית, או אפילו תושב ג’בל מוכאבר בלי אישור כניסה, הוא מחויב לחזור דרך מעבר הזיתים הרחוק מאוד – כחצי שעה נסיעה בכבישים גרועים. למרות ששיח’ סאעד הוא שטח B, משמעות הדבר לגבי המשמרת שלנו היא, שכדי לראות מה קורה במעבר, נצטרך להסתכן בכך שלא יתנו לנו לחזור דרך המחסום הזה.
בדרך חזרה למכונית פוגשים את נ’, תושב שיח’ סאעד ופעיל שכונתי, מנהל בי”ס תיכון בג’בל מוכאבר. שלוש שנים לא נפגשנו, והוא מספר שהרבה השתנה.
- כביש הטבעת שיוביל מכביש 60 לעיר העתיקה כבר בתהליכי סלילה. אנו רואות עדות לכך בנסיעה מהמחסום עד לפנייה לסילוואן. בניגוד למה שמצופה מכבישי טבעת מצויים, נראה שהכביש יתרחב ויתכווץ באופן מוזר: יש מקומות שיש שני מסלולים בעבודה, ומקומות שפשוט אין אפשרות כזאת בגלל בתים בנויים ומתלולי סלע. נ’ מספר שהבעיה קריטית במיוחד בכביש שלמרגלות המחסום ושם העבודה נעצרה. אבל את המחסום אי אפשר לבטל, כי יש פסיקה של ביה”מ העליון שצריך להיות מעבר מקומי בין שכונת האם לשכונת הבת שנחצו בגלל מכשול ההפרדה.
- קרה דבר טוב: החלו לעבוד על הסדרת בעיית הביוב הזורם מכל ירושלים לנחל קדרון, לטמון צינורות ולבנות תחנה לטיהור שפכים. התכנית קיימת כבר זמן רב, אבל נחסמה בגלל אי הסכמות בין העירייה, הרשות הפלסטינית ותושבים בתוואי. במסגרת תחילת העבודות, עומדים להפקיע אדמות חקלאיות רבות מהמדרונות של שיח’ סאעד. נ’ סבור שיש להגיש התנגדויות כבר בשבוע הבא, ועורך הדין של שיח’ סאעד איננו מקבל תשובות. אנחנו מציעות לפנות ל”במקום” הארגון העוסק בזכויות תכנון ובינוי, ומקשרות את הממונָה על ירושלים, שרי קרוניש, עם עורך הדין. נ’ ימציא צילום שלטים על ההפקעה ותאריכי הגשת ההתנגדויות ו”במקום” תבקר במקום ותיכנס לתמונה. נמשיך לעקוב.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Local residentApr-9-2025אל חאדר: הבולדוזר בפתח החצר של בית נפוז
-
מחסום שיח' סעד (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.
המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.
מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם.
תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.
החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).
(מעודכן לנובמבר 2019)
Tamar FleishmanMay-27-2025בית חנינא: העורב עומד ומביט
-