אבו דיס (מחסום הפשפש/לזרוס)

מחסום/שער לזרוס (מזרחית ל"פשפש" לשעבר)
בניית החומה באזור אבו דיס סגרה את כל הפרצות שאפשרו מעבר בין אל עזרייה ושכונות אבו דיס לראס אל-עמוד הנמצאת בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים.
מחסום לזרוס הוא פשפש בחומה הצמוד למנזר לזרוס. עד שנת 2011 הייתה בו דלת מעבר לצליינים לעזרייה ולילדי גן המנזר המגיעים מעזרייה. המעבר נבנה ונסגר מיידית. עוד אבסורד מר באזור - החומה נבנתה ממש בצמוד לחלונות שכונת בתים ירושלמים, שזכו בעתירתם בבית המשפט העליון נגד הוצאתם מעבר לחומת ההפרדה. הם זכו, ונענשו בחסימת חלונותיהם "מטעמי ביטחון"... 

(מעודכן לינואר 2024)

ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
מעודכן לינואר 2024

אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד.   במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)

 

מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"

המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות  על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.

המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה. 

באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.

בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.

מעודכן לנובמבר 2019 

 

מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.

המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.

מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם. 

תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.  

החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).

(מעודכן לנובמבר 2019)

 

מחסום-שער המוצב על גדר ההפרדה, דרומית לאבו דיס. המחסום מוביל לכביש הביטחון ולהתנחלות הקטנה "קדמת ציון". אינו פעיל מאז 2015 בעקבות פסיקת בג"צ.

בסמוך נמצא מלון "קליף" הנטוש שבעליו, בעלי תעודה פלסטינית המתגוררים ממש מעבר לגדר ההפרדה, אינם מורשים להפעילו. הוא מוקף מכשול הפרדה משלושה צדדים.

המעבר לדרך הביטחון אסורה, למעט בני המשפחות קונבר וסורחי הגרים ממערב לגדר ההפרדה, והמחזיקים בחלקם בתעודות זהות כחולות ובחלקם בהיתר.

(מעודכן לנובמבר 2019)