נוף ציון, שיח' סאעד, הדרך האמריקאית הדרומית למחסום בית לחם (300), שיח' ג'ראח
7:00 נוף ציון, שכונת אפרטהייד בג’בל מוכאבר
מקלפים וחוצבים את גבעת ג’בל מוכאבר (סמוך לארמון הנציב) המשקיפה מדרום על כל ירושלים המזרחית. המטרה: לבנות עוד אלפי יחידות דיור ליהודים בלבד. חגורת בטון ומלט נוספת סביב אל קודס (ירושלים). הפועלים פלסטינים כמובן. בסבב הבנייה הראשון, תושבים פלסטינים מג’בל מוכאבר ניסו לקנות בתים בשכונה זו שהיא שכונתם. ואיך לא – הם נדחו. מ’עיר עמים’ נודע שיש גם תכנון לבנות שכונה במעלה הדרך לכאן, למחנה של משמר הגבול בראש הגבעה הסמוכה. עומדים שם בולדוזרים שבחודשים האחרונים יש להם עבודת הרס רבה. בתכניות הבינוי השטח הנ”ל היה מיועד למבני ציבור של ג’בל מוכאבר.
7:15 שיח’ סאעד
קצת טעינו בדרך הצרה והתלולה היורדת לכביש האמריקאי בדרכנו למחסום שיח’ סאעד, אך זכינו למבט לא מוכר על שכונת בתי אבן עתיקים, קטנים וציוריים, עם כיפות. ילד מוביל בהנאה חבר לבית הספר על חמור ודוהר בחזרה.
בשיח’ סאעד שקט. כמעט לא רואים הולכי רגל כי היום יום ראשון והרבה בתי ספר סגורים. אחרי שהטלוויזיה הגרמנית צילמה שם איתנו סרטון לפני כחצי שנה, סגרו בגדר ובמנעולים את השער, שדרכו אפשר היה לצפות ולתקשר עם המחכים במחסום. אפשר להיכנס לשכונה המבודדת, אבל לחזור דרך המחסום לא נותנים! רק לתושבי שיח’ סאעד שיש להם אישור מעבר או לתושבי ג’בל מוכאבר בעלי תעודות כחולות (ישראליות). פגשנו בחוץ שלוש צעירות נחמדות, שלומדות רפואה ורוקחות באוניברסיטת אל קודס. הן נכנסות לשיח’ סאעד מג’בל מוכאבר הירושלמית כדי לנסוע ברכב-מונית בדרך ארוכה אך זולה יחסית לאוניברסיטה שבאבו דיס, מעבר לחומה (5 ₪ ). הן לא יודעות עברית.
8:15 מחסום בית לחם (300)
הדרך האמריקאית הדרומית מתפצלת לדרך לתקוע ולדרך בית לחם, בואכה מחסום 300. הדרך עצמה לא עמוסה, כי היא מיועדת לתושבי ההתנחלויות ולפלסטינים תושבי ירושלים בלבד. תושבי הר חומה הענקית עדיין עומדים בפקקים ביציאה לדרך חברון. וגם אנחנו תקועים.
הגענו מאוחר. ראינו רק עמדה אחת פתוחה (הרחוקה ביותר) והמעבר ההומניטרי לנשים ולמוגבלים היה סגור. נפתח רק בשעות העומס לדברי עובדי המחסום. לא ניגשים אלינו וכך אנחנו יכולים לברך ולהחליף כמה מילים עם העוברות המועטות. תבואו בארבע בבוקר הן אומרות, אז גיהינום בצד הפלסטיני.
שיח’ ג’ראח
הגענו כדי לראות את זירת הקרבות הבוערת של ירושלים היום: איפה הורסים, איפה יושב בן גביר (חבר כנסת מהימין הקיצוני), והכי חשוב לבדוק אם גם ביומיום חוסמים את דרכם של תושבי השכונה, כמו שעשו בהתלקחות הקודמת ברמדאן?
החזית היום היא בצד הקרוב לכביש 1 (מול מוסררה ומאה שערים), שם שוכן ביתם של משפחת סאלם (בת 11 נפשות), שתפונה כדי להכניס במקומם פעיל ימין קיצוני. במקום יש מחסום של שלוש מכוניות משטרה וכמובן ממש שם יושב בן גביר, כשהוא מגיע ל”לשכתו” לפזר חומר נפץ תקשורתי. עכשיו היא ריקה. יותר מאוחר שמענו שהוא הגיע בצהרים ומייד החלו עימותים קשים עם תושבי המקום. בהמשך השבוע, אחרי המשמרת ביום ראשון, עיכב בית משפט השלום את הפינוי הגמיש שהיה אמור להתרחש “אוטוטו”. גמיש זאת אומרת בשעה לא צפויה – לילה, לפנות בוקר.
אנחנו מבקרות גם בחלק המערבי בשכונה, בסמוך לקבר שמעון הצדיק. כבר לפני 10 שנים מתנחלים השתלטו שם על הבתים הראשונים בשיח’ ג’ראח וגירשו את יושביהם. היה בית אחד, שהוסיף ביתן בגינה, ועל ההרחבה השתלטו מתנחלים. היום המתנחלים כבר לא שם. יש קיר גרפיטי והרבה לכלוך. נסענו גם למעלה הגבעה מול שכונת מלון שפרד, שם נהרסו הבית והמשתלה של משפחת הפליטים סאלאחייה. טרקטורים עובדים שם ומיישרים את השטח. אגב, ממש בסמוך יש בית מתנחלים יהודי. בו כמובן לא נוגעים ולא מפקיעים אותו למטרות ציבוריות של מוסד חינוכי…
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Local residentApr-9-2025אל חאדר: הבולדוזר בפתח החצר של בית נפוז
-
מחסום שיח' סעד (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.
המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.
מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם.
תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.
החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).
(מעודכן לנובמבר 2019)
Tamar FleishmanMay-27-2025בית חנינא: העורב עומד ומביט
-