סיור בדרום ירושלים בצל הטבח של השבת השחורה
בבוקר אחרי ההתנקשות בביירות בסגן מנהיג חמאס הבינלאומי סאלח אל עארורי הוכרזה שביתה כללית בירושלים המזרחית. המחסומים ריקים, הרחובות ריקים. רק חנויות אוכל פתוחות וכמה בתי מרקחת. אווירה מדכאת. הוראות המעבר במחסומים לא השתנו מאז 7 באוקטובר: אין מעבר לפועלים פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות; אין מעבר לסוחרים. פגשנו כמה חריגים: עובדי כנסייה, עובדת בבית אבות מבית לחם. החיילים היו ידידותיים, אבל הם דיברו על ה-7 באוקטובר כהוכחה ניצחת שכל הפלסטינים מסוכנים והכיבוש תוך דיכוי הוא הכרחי. נראה שדור החיילים נולד לתוך הכיבוש, לא מכיר את היסטוריית הסכסוך, ולא מדמיין מצב אחר – לא שתי מדינות ולא חיים משותפים. אז מה כן? לא חושבים הלאה.
7:15 מחסום בית לחם – הריקנות מדהימה. מעבר אחד פתוח ועוברים שניים, שלושה. האוטובוסים לירושלים ריקים ולא זזים. סגור גם מעבר כלי הרכב לבית לחם. חיילת וחייל במצב רוח טוב. גם אותנו מקבלים כמעט בברכה.
קפצנו לראות מה קורה אצל השכנים בקבר רחל. גם שם כמעט ריק. בשבוע שעבר היו כאן חינגות אבל היום אפילו הנשים המבקשות מרחל פרי בטן נשארו בבית.
ההרחבות של כביש 60 לא מתקדמות – יש רק כמה כלים כבדים ועובדים בודדים.
נוכחות חיילים וחסימה בפנייה שהייתה לאל-חאדר מכביש 375 (המוביל מכביש 60 לביתר עלית ומערבה). יש עבודות מעבר לחסימה, ואולי הכוונה היא ליצור כניסה חדשה לפלסטינים מחוסאן. לא רצינו לסבך את הנהג שלנו, אז לא ירדנו לשאול.
נסיעה דרך בית ג’אלא למחסום וואלג’ה – זוכרים שהיה בית ספר שדה הר גילה? במעשה קסמים מתנחלי הוא הפך להתנחלות גדולה של בתים דו-קומתיים, שיושבת על הרכס וחוסמת את החלק העליון של אל וולאג’ה. אבל הפעם יש חדשות טובות בנוגע להריסות המיידיות שהוכרזו לפני המלחמה ל-6 בתים בוולאג’ה התחתית – שהיא בתוך הגבול העירוני של ירושלים אך הוקפה בחומת הפרדה. הדיון בעתירה הסופית נדחה בינתיים, וזה טוב, כי כרגע מכינים תכנית מתאר חלופית שתמנע את איומי ההריסות המיידיות ואלה הצפויות להתרחש בעתיד.
לא נכנסנו לוולאג’ה עצמה, היא מטופלת היטב בידי עמותות עיר עמים ודהרמה חברתית. אבל נסענו דרך מה שאמור היה כבר להיות המחסום החדש של וולאג’ה, שנועד למנוע מתושבי הכפר הפלסטינים למעיין ההיסטורי אל חנייה (מקום בילוי לאברכים בזמן האחרון) ולמטעים שבסביבתו. גם שם אין מי שיבצע את העבודות.
נסענו לואדי נאר (הקונטיינר) דרך כביש 1 ועזרייה (זוהי עיירה צמודה לאבו דיס, שטח B מול הכניסה למעלה אדומים). הדרך ארוכה, עם ירידות ועלייה צרה ותלולה בסופה. יש דרך רחבה המובילה מהכניסה למעלה אדומים ישירות למחסום הקונטיינר, אבל ממנה מתפצל כביש צדדי להתנחלות קידר הדרומית למעלה אדומים. תושבי קידר לחצו, וכל הפלסטינים הנוסעים ממרכז וצפון הגדה לדרומה נאלצים לנסוע בדרך הארוכה.
בניגוד למה שציפינו – במחסום עצמו התנועה לירושלים לא הייתה עמוסה, וגם לא ראינו שעצרו מכוניות. ובעצם, איך יגיעו פלסטינים רבים לכאן כשיש חסימות מסביב לכפרים ולעיירות בדרום הגדה.
שתי חיילות מג”ב מחסומים ניגשו אלינו וניהלנו שיחה קצרה וידידותית, שבה התברר שלדעתן, הטבח ב 7 באוקטובר הוא המאורע המכונן והמרכזי ביותר של 57 שנות הכיבוש הישראלי (גם בגדה) ואין בלתו.
חנות/בית הקפה בצומת מעל המחסום ריקה מאדם והמדפים ריקים למדי. אין נוסעים בדרך – אין פרנסה – אין כסף לקנות מצרכים.
חיילים בחזרה נסענו דרך אבו דיס בצד הפלסטיני של חומת ההפרדה. הרחובות ריקים ורק חנויות אוכל פתוחות. בסביבת אוניברסיטת אל קודס ניכר שהיו כאן מהומות ומחאות לפי פחי זבל הפוכים שהיו זרוקים על הכביש. האזור הוא בשליטה אזרחית פלסטינית ובשליטה צבאית ישראלית.
אל-ואלג'ה / הכפר והמחסום (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום למעבר כלי רכב, המוצב על הקו הירוק, בפארק לאומי נחל רפאים. מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי מזרח ירושלים. לאחרונה החלה העתקת המחסום ממיקומו הנוכחי בואכה הכפר וואלג'ה (שלידו הוקמה ההתנחלות הר גילה), כך שדרכם של תושביו למעין עין חניה, ששימש במשך דורות את הכפר, תיחסם באופן קבוע וכך גם הגישה היחידה ל-1,200 הדונם של אדמותיהם החקלאיות הסובבות אותו. מתנדבות מחסום ווטש מקבוצת ירושלים ועוד מלוות את תושבי הכפר שנים רבות, מדווחות על ההגבלות שהוטלו עליהם ומסייעות להם.
חלק מהכפר נמצא בשטח המוניציפלי של ירושלים ששורטט אחרי 1967. ב-2009 הוקף הכפר במכשול הפרדה (חומה ברובו) ודווקא מאז התרבו ההריסות של בתים בחלק הירושלמי בשל היעדר אישורי בנייה (אך העובדה היא שמעולם לא הוכנה לכפר תוכנית מיתאר, ולכן בלתי אפשרי לקבל אישור לבנייה כלשהי). ב-2018 הוגשה עתירה לביטול פעולות ההריסה, והוסכם שהכפר - בעזרת ארגון "במקום" ו"עיר עמים" - יכין תכנית מיתאר לאזור הירושלמי, וזו תוגש לוועדה לתכנון ובנייה לאישור, ובינתיים יוקפאו ההריסות.
למרות שתהליך הכנת התוכנית שהוגשה בעיצומו, והדיון הסופי בתוכנית המיתאר שהוכנה אמור להתקיים באוקטובר 2023, אישר בית המשפט באוגוסט 2023 להרוס מיידית 6 בתים. כעת מתנהלות פעולות מחאה של התושבים וארגונים שונים, כולל מחסום ווטש, במטרה לבטל את רוע הגזירה.
מעודכן לאוגוסט 2023
-
מחסום אל-עיזרייה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית אמין דרום/אבו סלמן (1447) מחסום חקלאי בכפר אבו סלמן, הנפתח 3 פעמים ביום ומשמש את חקלאי בית אמין, אבו סלמן וגם את תושבי עזון עתמה (מאז שהמחסום שלהם נסגר), להגיע לאדמותיהם שבמרחב התפר הצמודים להתנחלות אורנית..
-
נמצא ביציאה משכונת אל עזרייה, לפני הכיכר שמובילה למעלה אדומים. זהו מחסום נייד (ג'יפ ושוטרי מג"ב) שפועל בבוקר עד השעה 09:00 ומקל על תנועת כלי הרכב היוצאים ממעלה אדומים, בקטע כביש של כשלושה ק"מ. עזרייה היא כולה בשטח B - בשליטת ביטחונית ישראלית. נמצאת בה אוניברסיטת אל קודס החשובה שאליה מגיעים סטודנטים מכל הגדה. בקטע החיבור בין הכניסה לעזרייה לכביש 1 המוביל לים המלח, מותרת הנסיעה גם לכלי רכב פלסטינים. מחסום דומה יש גם בכיוון הנגדי, בקטע הכביש שבין מישור אדומים ומחלף אדומים. כאן מקל המחסום על תנועת כלי הרכב של תושבי ההתנחלויות לאורך כביש ירושלים-יריחו והבקעה. כביש עוקף גוש מעלה אדומים בין א-זעיים לעזרייה המתוכנן יסיט את התחבורה הפלסטינית מהנסיעה דרך הצומת עזרייה ומעלה אדומים. התנועה מצפון הגדה לדרומה תעבור לציר עוקף יחיד דרך עזרייה וואדי נאר – שיהווה חיבור צר בלבד בין צפון הגדה לדרום הגדה. כך תתאפשר סגירת כל מרחב מעלה אדומים ו-E1 בפני פלסטינים וחיבורו בבנייה לירושלים. מעודכן לינואר 2024
-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Local residentApr-9-2025אל חאדר: הבולדוזר בפתח החצר של בית נפוז
-
מחסום הקונטיינר / ואדי נאר (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום ואדי נאר ("הקונטיינר", "הקיוסק") – מחסום לכלי רכב בשטח B המאויש בקביעות - ממזרח לאבו דיס בין סוואחרה א שרקייה לבין בית לחם ובנותיה. שולט על תנועת פלסטינים בין צפון הגדה המערבית לדרומה. כולל מסלולי נסיעה, כבישי גישה, דוקרנים, רמזורים ושלטים. אין מעבר להולכי רגל. פתוח 24 שעות ביממה והבדיקות בו אקראיות וכן תלויות התראות ביטחוניות. המחסום נמצא בשטח פלסטיני, ומאפשר ניתוק בין צפון הגדה לדרומה בשעת הצורך. ב-2015 שופצה הדרך המובילה מעזרייה לבית לחם, וכן גם העלייה התלולה והצרה למחסום ואדי נאר, שנסעו בה בשני הכיוונים! המחסום הארעי שופץ והורחב, ותנועת הולכי רגל בו נאסרה. מ-2016 הופנתה התנועה הנוסעת מדרום הגדה לעזרייה לכביש חד סטרי בסמוך לקידר הדרומית. משמרות מחסוםווטש מבקרות במחסום מרוחק זה מפעם לפעם. (מעודכן ליולי 2017)
-