חזרה לדף חיפוש דוחות

סיור בכפרים: א-דיכ, דיר בלוט, 24.2.2013

צופות ומדווחות: מיקי פישר, מרים שיש (מדווחת)
24/02/2013
| בוקר
בדרך לכפרים, בכביש 5 אנו רואות בנייה מואצת באיזור התעשייה אריאל,ברקן.

 

כפר א-דיכ

נפגשנו עם ג'.א ראש הכפר החדש, התקבלנו בחום. לגבי ההיתרים ונושא מרחב התפר אין לו טענות. אך לפני כשבוע החלו להופיע סימני מדידות בשטחים החקלאיים שלהם. החשד שלהם הוא שישראל לוטשת עין אל גבעה מסוימת שחולשת על האזור וצופה אל ההתנחלויות פדואל ועלי זהב. השטחים הללו הם שטחי מטעי זיתים שנמצאים אמנם בשטח C, אך מעובדים באינטנסיביות על ידי הפלסטינים. נסענו איתו אל השטח. פריחה מטורפת ופסטורליה מופלאה של יום אביב נעים. 

סימון מספרים באדום

לאורך דרך חקלאית בצידה, מופיעים סימנים ממוספרים בצבע אדום על הסלעים.  אנחנו מצלמות את חלקם לצורך תיעוד ובירור והעברת המידע לדרור אטקס.

בדרך אנו פוגשים חקלאי שעסוק בבניית גדרות אבן, נגד נזקי העזים ושמתאר לנו את תוואי הסימונים החוצה את השטחים ועולה אל הגבעה המדוברת. בדרך חזרה אל הכפר מראה לנו ג' שני בתים בשלבי גמר בנייה שקיבלו לפני יומיים צו הפסקת עבודה, מאחר ואין להם אישורים כנדרש, אף כי האדמה היא פרטית שלהם, אך לחוסר מזלם הם יושבים על קו התפר בין איזור C לשטח הרשות. אנחנו מצטיידות בצילומי הצווים בכוונה לנסות ולברר מה יהיה על הבתים, בלי להבטיח גדולות ונצורות.

בדרך לדיר בלוט שוב מתבלטות עבודות ההרחבה והתשתיות בעלי זהב ובפדואל.

 

דיר בלוט

ראש הכפר נעדר ומחליפה אותו בחורה צעירה ג'.ח מהנדסת הכפר. היא מתגוררת בכפר בידיה וסיימה לימודי אדריכלות בא נאג'ח שבשכם. תמונת אווירה, שלולית מי הגשם בכניסה לדיר בלוט לדיר בלוט יש כ-8000 דונם של שטחים חקלאיים מעבר לגדר, אך מכיוון שהיו אלה שטחי גידולי בעל כמו חיטה ושעורה, אין הם נחשבים כשטחים חקלאיים שבעליהם זכאים להיתרים לצורך עיבודם, אי לכך גם לא נפתח שער חקלאי בגדר שיאפשר להם גישה לאדמות שלהם. ב-2004 וב-2006 ניסו הכפריים לחזור לשטחים ושתלו עצי זית שנעקרו, מאז הם כבר חדלו לנסות. הכפר גם סובל מביקורי פתע של הצבא וממעצרים.

בעבר "נהנינו" משיתוף פעולה יחסי וכוונות טובות מצידו של עדאל, ראש המת"ק בקלקיליה אבל לאחרונה הוא מחזיר פניות שלנו ללא מענה וטוען שהפתרון צריך לבוא מהמת"ק הפלסטיני ומוועדות השימוע הישראליות .

אנחנו מתלבטות בכיוון המשך פעילותנו במרחב התפר, גם בגלל ההקשחה הזו. אחד הכיוונים הנוספים שאנו שוקלות הוא מעורבות בסירובים, עידוד וליווי הפלסטינים לוועדות השימוע, ואו מיפוי הבקשות להיתרים כפי שעשינו בעבר באופן חלקי לקראת עונת המסיק הבאה. נשמח לרעיונות נוספים.

הבוקר  בו יצאנו לכפרים נחשב לסוער בגדה, היו הרבה דיווחים על תקריות והיתקלויות אלימות בשל היחס לעצירים ומות העציר ערפאת ג'ראדאת. דווח גם ברדיו על מהומות בחווארה. לתמהוננו עברנו שם בדרך חזרה והאיזור כולו, צומת זעתרה, חווארה והמעבר פתוחים ושקטים. מה זה אומר?

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • כפר א-דיכּ

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • כפר א-דיכ (בערבית: كفر الديك) הוא כפר פלסטיני, במחוז סלפית שבצפון הגדה המערבית, ושמונה ק"מ מזרחית לקו הירוק. בכפר 4,494 תושבים (2007). 14.5% מהכפר נכללו בשטח B, ו-85% ממנו סווגו כשטח C, שמשמעותו שליטה ישראלית אזרחית וצבאית, המשפיעה קשות על מצבו של הכפר.

      במשך השנים גזלה ישראל 1448 דונם מהאדמות החקלאיות של הכפר כדי לבנות את ההתנחלויות: פדואל, עלי זהב, יועזר, הר עלי זהב ואזור תעשיה ליד פדואל. כמו כן, הוחרמו אדמות לצורך בנייתו של כביש 446,  שאורכו 4 ק"מ וכולל גם אזור ביטחון (Buffer Zone ברוחב של 75מטר משני צדדיו.

      בעקבות בניית הכביש סבל הכפר לא רק מגזל אדמות, אלא גם מהרס בתים ובארות מים.

      במגזר הפרטי והציבורי: שיעור האבטלה הוא 60%.

  • מחסום דיר בלוט

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום פנימי על כביש 446 בכניסה לכפר דיר בלוט וסמוך להתנחלויות לשם, עלֵי זהב ופְדוּאֵל. מאויש חלקית, רכבים נבדקים באופן אקראי.

       

  • מחסום זעתרה (צומת תפוח)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
      מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005.  במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.

      במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.

       

      זעתרה (צומת תפוח). דגל המקדש מעל תחנה
      Ronit Dahan-Ramati
      Jun-9-2026
      זעתרה (צומת תפוח). דגל המקדש מעל תחנה
לתרומה