שכונת ג'בל מוכאבר היא שכונה במזרח ירושלים, במקורה כפר ערבי שסופח לעיר. ג'בל מוכאבר ממוקמת על המורדות המזרחיים והצפוניים של הר אצל (או "ג'בל מוכאבר" בשמו הערבי), מיסודם של בני השבט הבדואי ערב א-סוואחרה. כיום נחשב הכפר מבחינה מוניציפלית לאחת משכונות העיר. בג'בל מוכבר חיים כ-30,000 תושבים על 1,010 דונם, התושבים סובלים מצפיפות והיעדר שטחי מגורים, ובשכונה ישנה תופעה של בנייה בלתי חוקית. בכפר חמש חמולות עיקריות המונות כמה מאות משפחות.

.בתי ג'בל מוכאבר עוטפים את הרכס מצפון וממזרח, לאורך תוואי אחד מיובלי נחל קדרון. בחלק המזרחי גובלים בתי הכפר בשכונת תלפיות מזרח היהודית. תושבי הכפר נחשבים לתושבי ירושלים, והם בעלי תעודות זהות כחולות ונהנים ממלוא זכויות האזרח בישראל, למעט זכות הבחירה לכנסת וקבלת דרכון ישראלי.

בימי המנדט הבריטי עברו בני השבט להתגורר במתחם ענק של שיכוני-קבע שזכה לשם א-סוואחרה, כאשר חלקו שממזרח לנחל קדרון כונה א-סוואחרה א-שרקייה (סוואחרה המזרחית) וחלקו המערבי – א-סוואחרה אל-ע'רבייה.  גדר ההפרדה מפרידה כיום בין ג'בל מוכבר לבין א-סוואחרה א-שרקייה.

בחלקה הצפוני של השכונה החלה להיבנות בשנת 2005 שכונת יוקרה יהודית בשם נוף ציון. בשכונה תוכננו כ-400 יחידות דיור, מרכז מסחרי ובית מלון. אך באפריל 2025 בהוצגו להרחבתה. הדירות שווקו בעיקר לקהל הדתי בארצות הברית. לצד שכונת נוף ציון מקודמת תוכנית להקמת שכונת נוף זהב בשטחי המדינה בשכונת ג'בל מוכבר. גם בתוכנית זו מתוכננים אזורי מגורים ומלונות לתיירים, הוקצה מקום להקמת בית כנסת, אך לא להקמת מסגד. 

בימי האינתיפאדה השנייה  ואחריה היו כמה מתושבי השכונה מעורבים בפיגועי טרור:ב-6 במרץ 2008 הפיגוע בישיבת מרכז הרב בשכונת קריית-משה בירושלים, שבו נרצחו שמונה מתלמידי הישיבה; ב-18 בנובמבר 2014 פיגוע בבית כנסת "קהילת בני תורה" בעת תפילת שחרית בשכונת הר נוף בירושלים,   תושב ג'בל מוכבר ביצע  פיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב. המחבל נהג עם משאיתו אל תוך קבוצת צוערי בה"ד 1 בעת שירדו מאוטובוס בסמוך לארמון הנציב, לדברי ההיסטוריון והמזרחן ד"ר הלל כהן, בקרב הנהגת התנזים-פת"ח בשכונה שררו חילוקי דעות באשר לאופי פעולות ההתנגדות שתוכננו – בעוד גורם בכיר בשכונה התנגד לביצוע פיגועים נגד אזרחים, הרי שגורם בכיר פחות פעל ישירות מול מרוואן ברגותי והוציא אל הפועל פיגועי טרור.

החל משנת 2020 הוגברה אכיפת חוק קמיניץ במזרח ירושלים, ועיריית ירושלים הגבירה מאוד את הריסות הבתים שנבנו בשכונה ללא היתר. רוב ההריסות מתבצעות בידי התושבים עצמם כדי להימנע מהעלויות הכספיות הגדולות הכרוכות בהריסה על ידי העירייה. משפחות רבות שביקשו דחייה בשל המצב הכלכליבמזרח העיר, נדחו על ידי הלשכה המשפטית בעיריית ירושלים ועל ידי בתי המשפט. בינואר ופברואר 2022 הפגינו תושבי ג'בל מוכאבר בכיכר ספרא נגד הרס הבתים בשכונה, אך בעקבות מלחמת 7 באוקטובר 2023 הואצו הריסות הבתים. 

  מעודכן לאוגוסט 2024

להוסיף על ניתוק שכונת שיח' סאעד ועל ההריסות הרבות בימי מלחמת עזה 2024

 

ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
מעודכן לינואר 2024

מחסום בית אמין דרום/אבו סלמן (1447) מחסום חקלאי בכפר אבו סלמן, הנפתח 3 פעמים ביום ומשמש את חקלאי בית אמין, אבו סלמן וגם את תושבי עזון עתמה (מאז שהמחסום שלהם נסגר), להגיע לאדמותיהם שבמרחב התפר הצמודים להתנחלות אורנית..    

נמצא ביציאה משכונת אל עזרייה, לפני הכיכר שמובילה למעלה אדומים. זהו מחסום נייד (ג'יפ ושוטרי מג"ב) שפועל בבוקר עד השעה 09:00 ומקל על תנועת כלי הרכב היוצאים ממעלה אדומים, בקטע כביש של כשלושה ק"מ. עזרייה היא כולה בשטח B - בשליטת ביטחונית ישראלית. נמצאת בה אוניברסיטת אל קודס החשובה שאליה מגיעים סטודנטים מכל הגדה. בקטע החיבור בין הכניסה לעזרייה לכביש 1 המוביל לים המלח, מותרת הנסיעה גם לכלי רכב פלסטינים. מחסום דומה יש גם בכיוון הנגדי, בקטע הכביש שבין מישור אדומים ומחלף אדומים. כאן מקל המחסום על תנועת כלי הרכב של תושבי ההתנחלויות לאורך כביש ירושלים-יריחו והבקעה. כביש עוקף גוש מעלה אדומים בין א-זעיים לעזרייה המתוכנן  יסיט את התחבורה הפלסטינית מהנסיעה דרך הצומת עזרייה ומעלה אדומים. התנועה מצפון הגדה לדרומה תעבור לציר עוקף יחיד דרך עזרייה וואדי נאר – שיהווה חיבור צר בלבד בין צפון הגדה לדרום הגדה. כך תתאפשר סגירת כל מרחב מעלה אדומים ו-E1 בפני פלסטינים וחיבורו בבנייה לירושלים. מעודכן לינואר 2024

 

כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.

מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.

.

מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.

המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.

מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם. 

תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.  

החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).

(מעודכן לנובמבר 2019)

 

עיסאוויה היא שכונה ערבית במזרח ירושלים, הממוקמת על המורדות המזרחיים של הר הצופים בצפון ירושלים, על גבול מדבר יהודה ומוגבלת על ידי הגן הלאומי מורדות הר הצופים שהוכרז ב-2012 כדי למנוע התרחבות של שכונות א-טור ואל. עיסאוויה. היא מונה כ-16,000 תושבים, אך בשכונה אין מרכז שירותים ומסחר - עובדה הגורמת לתושבים לצרוך שירותים במרכז המסחרי של הגבעה הצרפתית, השכונה היהודית הסמוכה . רוב תושבי השכונה עובדים בירושלים. הכנת התוכנית העירונית לשכונה מתעכבת במשך שנים. הדבר יוצר מחסור חמור בדיור וגורר הריסות נרחבות של מבנים והרחבות בתים ללא היתר. בעקבות זאת גואות מהומות ואלימות, ומשטרה נכנסת לבתים בלילות ומשגרת רימוני גז ליד בתי ספר.