שכונת ג'בל מוכאבר היא שכונה במזרח ירושלים, במקורה כפר ערבי שסופח לעיר. ג'בל מוכאבר ממוקמת על המורדות המזרחיים והצפוניים של הר אצל (או "ג'בל מוכאבר" בשמו הערבי), מיסודם של בני השבט הבדואי ערב א-סוואחרה. כיום נחשב הכפר מבחינה מוניציפלית לאחת משכונות העיר. בג'בל מוכבר חיים כ-30,000 תושבים על 1,010 דונם, התושבים סובלים מצפיפות והיעדר שטחי מגורים, ובשכונה ישנה תופעה של בנייה בלתי חוקית. בכפר חמש חמולות עיקריות המונות כמה מאות משפחות.

.בתי ג'בל מוכאבר עוטפים את הרכס מצפון וממזרח, לאורך תוואי אחד מיובלי נחל קדרון. בחלק המזרחי גובלים בתי הכפר בשכונת תלפיות מזרח היהודית. תושבי הכפר נחשבים לתושבי ירושלים, והם בעלי תעודות זהות כחולות ונהנים ממלוא זכויות האזרח בישראל, למעט זכות הבחירה לכנסת וקבלת דרכון ישראלי.

בימי המנדט הבריטי עברו בני השבט להתגורר במתחם ענק של שיכוני-קבע שזכה לשם א-סוואחרה, כאשר חלקו שממזרח לנחל קדרון כונה א-סוואחרה א-שרקייה (סוואחרה המזרחית) וחלקו המערבי – א-סוואחרה אל-ע'רבייה.  גדר ההפרדה מפרידה כיום בין ג'בל מוכבר לבין א-סוואחרה א-שרקייה.

בחלקה הצפוני של השכונה החלה להיבנות בשנת 2005 שכונת יוקרה יהודית בשם נוף ציון. בשכונה תוכננו כ-400 יחידות דיור, מרכז מסחרי ובית מלון. אך באפריל 2025 בהוצגו להרחבתה. הדירות שווקו בעיקר לקהל הדתי בארצות הברית. לצד שכונת נוף ציון מקודמת תוכנית להקמת שכונת נוף זהב בשטחי המדינה בשכונת ג'בל מוכבר. גם בתוכנית זו מתוכננים אזורי מגורים ומלונות לתיירים, הוקצה מקום להקמת בית כנסת, אך לא להקמת מסגד. 

בימי האינתיפאדה השנייה  ואחריה היו כמה מתושבי השכונה מעורבים בפיגועי טרור:ב-6 במרץ 2008 הפיגוע בישיבת מרכז הרב בשכונת קריית-משה בירושלים, שבו נרצחו שמונה מתלמידי הישיבה; ב-18 בנובמבר 2014 פיגוע בבית כנסת "קהילת בני תורה" בעת תפילת שחרית בשכונת הר נוף בירושלים,   תושב ג'בל מוכבר ביצע  פיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב. המחבל נהג עם משאיתו אל תוך קבוצת צוערי בה"ד 1 בעת שירדו מאוטובוס בסמוך לארמון הנציב, לדברי ההיסטוריון והמזרחן ד"ר הלל כהן, בקרב הנהגת התנזים-פת"ח בשכונה שררו חילוקי דעות באשר לאופי פעולות ההתנגדות שתוכננו – בעוד גורם בכיר בשכונה התנגד לביצוע פיגועים נגד אזרחים, הרי שגורם בכיר פחות פעל ישירות מול מרוואן ברגותי והוציא אל הפועל פיגועי טרור.

החל משנת 2020 הוגברה אכיפת חוק קמיניץ במזרח ירושלים, ועיריית ירושלים הגבירה מאוד את הריסות הבתים שנבנו בשכונה ללא היתר. רוב ההריסות מתבצעות בידי התושבים עצמם כדי להימנע מהעלויות הכספיות הגדולות הכרוכות בהריסה על ידי העירייה. משפחות רבות שביקשו דחייה בשל המצב הכלכליבמזרח העיר, נדחו על ידי הלשכה המשפטית בעיריית ירושלים ועל ידי בתי המשפט. בינואר ופברואר 2022 הפגינו תושבי ג'בל מוכאבר בכיכר ספרא נגד הרס הבתים בשכונה, אך בעקבות מלחמת 7 באוקטובר 2023 הואצו הריסות הבתים. 

  מעודכן לאוגוסט 2024

להוסיף על ניתוק שכונת שיח' סאעד ועל ההריסות הרבות בימי מלחמת עזה 2024

 

ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
מעודכן לינואר 2024

אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד.   במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)

נמצאת דרומית מהעיר העתיקה ומתקיים בה עימות מתמיד בין מתנחלים מעמותת אלע"ד, המחזיקה באתר עיר דויד ובבתים נוספים באזור. מתחת לבתים רבים נחפרו מנהרות המובילות למרגלות הר הבית.העמותה מנסה להשתלט אט אט על בתים נוספים בשכונה, וכן לפנות 70 משפחות משכונת בטן-אל-הווא, במדרון הדרומי של סילוואן, כנציגי הקדש לא פעיל שהחזיק בשכונת התימנים עד שנות ה-20 של המאה העשרים.. מתקיים בעניין הפינוי מאבק משפטי-ציבורי נרחב.

מעודכן ליולי 2021.