7:00  מחסום 300, בית לחם

בוקר יום א’ מביא אתו המון עובדים לתוך ישראל. היום יש שישה מעברים פתוחים ואין לחץ בצד הישראלי. באנו לתעד וגם לוודא שתלונתנו על אי פתיחת המעבר המיוחד לנשים טופלה )כשהן נאלצות לעבור יחד עם הגברים באותו מעבר הנשים סובלות מהטרדות ומדחיפות בדוחק של הבוקר). רק ביום שישי האחרון קיבלנו טלפון מתחנן מתושבת בית לחם, שננעלה עם עוד כמה נשים במעבר הנשים, כי רק הדלת מהצד הפלסטיני היתה פתוחה, אך היציאה בצד הישראלי היתה נעולה. הן נתקעו בלי שיוכלו לקרוא לעובדי המעבר וחולצו רק אחרי שחנה צלצלה למת”ק. 

היום היו במקום שוטר בכיר, שוטרי מג”ב ואנשי אבטחה, שידעו על המקרה ואמרו שזו הייתה תקלה, אך אין בכוונתם להתקין לחצן התרעה בפנים. ביקשנו משוטרת מג”ב שהייתה במקום להפגין סולידריות ולשים לב למתרחש במעבר הנשים. תשובתה המפתיעה היתה: “אל תבקשו ממני – קודם כול התמונות משם לא מגיעות אלי ושנית אני גזענית”. שאלנו למה היא גזענית והיא ענתה בכנות : “אני שחוקה. שנתיים אני פה במחסום”. איחלנו לה שחרור מהיר.  טוב לכולם.

שכונת ההתנחלות נוף ציון – נסיעה דרך הכביש האמריקאי הדרומי החדש שמתחבר לשכונת ארמון הנציב

נמשכות העבודות לשדרוג כביש עוקף אום ליסון, המוביל מגשר דרגה לשכונת ארמון הנציב. זו תהיה הדרך המהירה מתקוע וגרורותיה, וגם כביש מקביל אל ירושלים לתושבי הר חומה. כפי שאנו מדגישות: שם המשחק המתנחלי לאחרונה הוא – כבישים נפרדים מהירים מהגדה לישראל.  והם מצליחים מאוד להגשים זאת בתמיכה מלאה של משרד התחבורה.

שכונת נוף ציון שלא הייתה להיט נדלני – עומדת להתרחב. לשם כך פוערים בורות ענקיים במדרון הצפון מזרחי ומציבים תמיכות ויסודות. לא בטוח שהנוף המדהים שאליו צופים הבתים הקיימים יישמר, אבל מה שבטוח הוא שלתושבים ירושלמים פלסטינים מהסביבה אין סיכוי להתקבל למגורים בהרחבה זו. מכרה פלסטינית ניסתה בסיבוב הקודם ונהדפה על הסף.

נסיעה דרך ראס אל עמוד והתנחלות הזיתים לאבו דיס. ביקור במלון קליף ובכביש צמוד החומה המוביל להתנחלות קדמת ציון

במקום שבו נעלם הצורך להקל על ישראלים את הנסיעה לירושלים – שם גם מסתיימים גם שיפוצי הכבישים. הכביש העולה מהדרך האמריקאית לראס אל עמוד הוא עלייה תלולה וצרה, שתמיד עמוסה. התנחלות מעלה הזיתים, שמתחת לדרום הר הזיתים, התרחבה כבר לפני מספר שנים, ושכר המגורים בה והנסיעות של תושביה נתמכים בכספי משלם המיסים הישראלי.

ממש אחרי תחנת הדלק על הכביש הישן ליריחו, הוצבה החומה ומלון קליף, שהוכרז כ”נכס נפקדים” ניצב במעלה הגבעה. החומה צמודה למלון משני כיוונים ועתה הוא נטוש והרוס, אחרי שנים ששימש מוצב מג”ב. לידו יש שלט אדום “הכניסה אסורה לכביש הביטחון” והכביש ממשיך להתנחלות קטנה בשם קדמת ציון המחכה לשעתה להתרחב. בינתיים הגישה אליה שודרגה בכבישון אפרטהייד. כל שאר התושבים המגיעים מכיוון ואדי קדרון מסתפקים בכביש שאיכותו בתקן ירושלים המזרחית.

מחסום הזיתים (ראס א סביטאן)

בשעה שמונה וחצי המחסום בדרך כלל כבר ריק מעוברים. ריחוקו הגיאוגרפי והעלייה התלולה ממנו אל העיר העתיקה כה מקשים על הולכי הרגל (רק הם מורשים לעבור בו – יש שער למכוניות שחתום ונעול מאז נוצר) , כך שהם מקדימים מאוד להגיע ולכן אנו רגילות לראות שם לחץ גדול רק בשעות מוקדמות מאוד, ברמדאן, או  כשיש בעיות אקוטיות במחסום בית לחם. מת”ק עוטף ירושלים שכן בו עד לשנה שעברה, ואז נסגר סופית.

אבל, כל יום מחסום צופן בחובו הפתעות. אחרי שיחות קצרות בסככה עם כמה ממתינים וילד חמוד, שמוכר שאי מתוק בחופש הגדול, אנחנו מתקדמות לתוך המחסום. רק עמדה אחת פתוחה והמעבר איטי מאוד, יש הפסקת מנוחה בפתיחת הקרוסלה בין אדם לאדם, כאילו מישהו עסוק שם בעמדה בפעילות אחרת. תוך כמה זמן מצטבר תור של כ-25 איש, במיוחד נשים וגם כמה משפחות. רובם עירוניים מעזרייה או חולים המגיעים לבתי החולים במזרח ירושלים הנמצאים ברכס א-ראם. משפחה אחת כזאת נשלחת חזרה אף כי הראו לחיילים בעמדה המשוריינת את אישור המעבר שלהם  באפליקציה. התואנה – לא מופיע במחשב שלנו ואנחנו לא קוראים ערבית. כלומר – לא מתפקידנו לברר.
טלפון למת”ק עוטף צפון מגלה כי האישור הוא למחר. אכזבה גדולה. אך האם לא יכלו החיילים בעצמם לתרגם בגוגל או להתקשר למת”ק לברר מדוע יש אי התאמה בין המחשב לאפליקציה בטלפון?

את מפקד המחסום אי אפשר היה למצוא כדי לבקש תגבור בפתיחת מעבר נוסף, אך נ’ הנחמדה ממת”ק העוטף הצליחה להעביר את המסר לעובדי המחסום. נפתח תור נוסף. גם הוא איטי להחריד. וגם כאן התחילו להחזיר אנשים לאחור. אלא שהפעם היו אלה אנשים מעל גיל 60, מחוסנים פעמיים, שעוברים כאן לדבריהם לעתים קרובות. והם בדרך לבדיקות. שוב טלפון למת”ק העוטף, והתשובה – בהחלט יש להם אישור מעבר. עכשיו הגיע שלב השכנוע. שני החיילים הבטלנים שישבו בעמדה סירבו לדבר עם המת”ק ולהסדיר את העניין. לחלופין, לקחו את תעודת הזהות שלי, סירבו להחזיר אותה והזעיקו את מפקד המחסום כנראה כדי לסלק אותנו. אחרי בזבוז זמן נוסף ודאגה גדולה של הפלסטינים נוצר קשר בין המפקד למת”ק.

התברר שהמחשב של המחסום לא עודכן בנהלים המאפשרים מעבר של מבוגרים מחוסנים מעל גיל 55. מעניין לפני כמה זמן נכנס העדכון לתוקף. במחסום הדגישו בשביעות רצון – הפאשלה היא של המת”ק. אנחנו מוכרחות לציין שמפקד המחסום היה אדיב מאוד וכך שני המאבטחים שליוו אותו. לדבריו מספר יחידות שונות מפעילות את המחסום: משטרת המעברים, מג”ב, מאבטחים ונציגי המת”ק (מרחוק). המחשב של החיילים בעמדה מראה רק אדום (לא עובר) או ירוק (עובר) ובעצם אין להם גישה לנתונים נוספים. האם התיאום עד כדי כך חלמאי? מכל מקום, אנחנו מתכוונות להגיש תלונה נגד שני החיילים האדישים שאיישו את העמדה. הם מיררו להרבה אנשים את הבוקר.

הערה: בסיורים הללו אנו מגלות שוב ושוב את קיומם של הנהלים הלא יעילים, היחס המשפיל, האנשים שנופלים בין הכיסאות בשל טעויות, חוסר האכפתיות. סביר שהרבה מקרים קשים ולא אנושיים פשוט עוברים מתחת לרדאר וכי מרוב יחידות הפועלות במרחב של מחסום אחד, התוצאה דווקא לא יעילה, ומגדישה את הסאה של כל המניעות הרבות המוטלות על חייהם של הפלסטינים.