קוואוויס - ארבעה מתנחלים ממצפה אביגיל עם הכבשים שלהם עלו על השדות
סוף סוף יצאנו השבוע למשמרות אחרי מלחמת 40 הימים. נסענו לבקר את משפחת נ’ המתגוררת במקבץ קטנטן של מבנים לא רחוק משעב אל-בוטום, גם משם ניתן לראות את ההתנחלות מצפה אביגיל ממנה מגיעים המתנחלים המטרידים אותם.
ט’ מנחה את מ’ איך להגיע לשביל שעדיין לא נחסם ומשם לפלס דרך אליהם. “תזדרזו לפני שהצבא יגיע וימנע מכם להגיע.”
לפני 15 ימים חסמו באבנים וערמות עפר את הדרכים הרגילות מכביש 317 אליהם ואל שכניהם. לא הצבא סגר אלא מתנחלים לובשי מדים. הם מזוהים עפ”י כלי הרכב שלהם, שקיבלו במתנה מסמוטריץ’ וסטרוק, רינג’רים 4X4. הנושא הועבר לטיפול משפטי ל עו”ד קמר משרקי.
חיים שם ט’, אשתו וילדיהם ועוד שניים מ-11 צאצאיהם הנשואים, עם נשותיהם וילדיהם. ודוֹד עם משפחתו. בסך הכול19 נפשות. “עכשיו אנחנו, בגלל המצב, נשארנו כאן מעטים, רק לשמור על אדמותינו,” אומר ט’. “הרוב בכרמיל הסמוכה”. לשם צה”ל נכנס הרבה פחות ויותר רגוע שם. הם מנסים לשבור אותנו ולגרום לנו לעזוב,” אומר ט’, גבר חסון בן 58, דובר עברית טובה בזכות שנות עבודתו בישראל. “המתנחלים באים וצועקים ‘לכו מכאן, האדמה שלנו’.
היום לפני שהגעתם, היו פה ארבעה מתנחלים ממצפה אביגיל עם הכבשים שלהם. הם עלו על השדות של משפחת ג’. כמו שהם עושים תמיד. כל יום הם באים להאכיל את עדריהם בכל מה שנובט וצומח. השעורה, שמגדלים למאכל לבהמות שלהם, עצי הזית הגפנים, הכול נאכל או נרמס ברגלי העדרים של המתנחלים.”
“המשטרה, הצבא ואנשי המינהל, מגיעים כאשר מזעיקים אותם, אבל אז הם מבקשים שוב ושוב לבדוק של מי האדמה, כאילו שאינם יודעים.
לפני3 ימים הם באו למשפחת ג’. השכנים, לקחו שני גברים, אזקו את ידיהם וכיסו את עיניהם ולקחו לבסיס בסוסיא. למה? ככה. אחרי 8 שעות שחררו בלי לנמק ובלי לחקור.
היום הלכו בני המשפחה להגיש תלונה במשטרת קריית ארבע .למרות שיודעים ששום דבר לא יצא מהתלונה.”
“אצלי,” אומר ט’ ומחייך, “כבר לא היו שבוע. יש לי רכב וטרקטור ברשיון אבל אני מחנה אותם בכרמיל. חושש שהמתנחלים ישחיתו אותם. מזל שיש לנו חמורים עליהם אנחנו רוכבים לכרמיל לקניית מצרכי מזון ומה שנדרש.
מכיוון שא’ לא עובד כבר שנתיים וחצי, יש זמן להגיע בחצי שעה לכרמיל במקום בחמש דקות עם הרכב. כל פעם מוכרים עוד כבש כדי לחיות.
“המצב קשה את יודעת,” ומזכיר לי שהיינו אצלו גם אחרי 26.8.25, אחרי מתקפה של 30 מתנחלים. אז היכו באכזריות ופצעו גם מתנדבים ישראלים, שברו דלתות, חלונות, את המצלמות ואת לוחות החשמל. גם אז הם גרשו את המתנחלים ואיש לא נעצר.
“הרשות הפלסטינית גם כן לא עוזרת. אבו מאזן מסתייע בצבא והממשלה שלכם כדי להישאר.
בתי הספר פתוחים שלושה ימים בשבוע והמורים מקבלים כל חודשיים 2000 ש”ח.”
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Michal TsadikMay-20-2026המכונה הרועשת שמפריעה לצה"ל
-
שעב אל-בוטום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
שעב אל-בוטום
הטרור היהודי משתולל אך אכיפת החוק לעצירתו היא למראית עין בלבד (מתגבר מאד מאז שנת 2024)
זה אחד היישובים הפלסטינים הקטנים במאספר יאטא בדרום הר חברון, סמוך להתנחלות מצפה אביגיל.
מאז פרצה מלחמת ה-7 באוקטובר 2023, האלימות של המתנחלים כלפי התושבים הסלימה מאוד, כבכל היישוב הפלסטיני כולו. התנהלות אלימה זו מקבלת גיבוי מוחלט מהמדינה ושיתוף פעולה מלא מצה"ל. המטרה: להמאיס על התושבים הפלסטינים את חייהם ולגרום להם לנטוש ולהסתלק.
זו אוכלוסייה של רועי צאן ברובם המבקשים בדרכי שלום לעבד את האדמה ולרעות את הצאן, שהמתנחלים נוהגים בהם כבאויב מסוכן. הם אוסרים עליהם כל תנועה הקשורה ברעיית צאן ועיבוד אדמה ופוגעים בכל מה שעומד וזז שם: רומסים גידולים, שוברים עצי זית, מבריחים עדרים, מבהילים רועים, עורכים חיפושים פראיים בבתים, צועקים מקללים ומאיימים - בכל שעות היממה. "אנחנו צומוד! לא נזוז מאדמתנו," אומרת לילה ג'. מסביבם צצות התנחלויות חדשות .תחילה זה אוטובוס או משאית שהופכים לבתי מגורים, עליהם כל שבוע נוספים עוד מבני מגורים וסככות לבעלי חיים. בעידודה הגלוי של הממשלה הנוכחית הטרור היהודי מרים ראש, בסמכות וברשות. המתנחלים חוילו, קיבלו מדים ונשק ואיש לא עוצר
בעדם. המשטרה, שאמורה להגן על הפלסטינים מפני פרעות המתנחלים, אומנם נענית לעיתים לקריאות לעזרה אך בפועל לא עושה הרבה יותר מאשר לצייד אותם בדוח, שאיתו הם נדרשים ללכת ולהגיש תלונה במשטרת קריית ארבע. זהות המתנחלים ידועה אך הם לא נעצרים מעולם.
-