קלנדיה, יום ד’ 4.5.11, אחה”צ

15:40 שני שרוולים 1 +4 פתוחים, עמוסים בממתינים וחוזר הנוהל מהמשמרות האחרונות
שבו מאזנים את הכניסה למעבר ע"י הכנסת אנשים מהכלוב טיפין טיפין. המראה של האנשים
הלכודים בכלוב הצר קשה לצפייה. בעצם הכל משפיל אבל יש בנוהל הבלתי הכרחי הזה השפלה נוספת על ההשפלה בכל ההתנהלות מראש.
בתור למת"ק 6 ממתינים.
כמעט 16:00 טלפון למת"ק,הגיע קצין שמבטיח "שכולם יכנסו".. האם גם יטופלו? כנראה שלא. ביניהם משפחה שיש לה זימון להדסה למחר בבוקר. הבן (19) נפצע בקטטה בכניסה למעבר הרכבים והיה מאושפז עד לפני כמה ימים בהדסה.מוזמן לביקורת. דרשו אישורי משטרה, רצו והביאו ולבסוף התשובה השלילית "תלכו למרפאה ברמאללה". אי אפשר לאשר מהיום למחר.
בבירור טלפוני עם חנה ב' – נכון,לא מוציאים אישורים מהיום למחר וחוץ מזה המת"ק גם מסנן
פניות כדי לוודא שיהיה כיסוי כספי (?!).
אחד האנשים שהוכנסו לקראת 16:00 כמובן יצא בלי הכרטיס המגנטי, "תבוא שוב"…
המשפחה יצאה עם הבחור הפגוע. קשה לצפייה. חתך גדול בראש ובצוואר. לכולם כרטיס מגנטי אבל כולם גם מנועי שב"כ כי מישהו במשפחה המורחבת יושב בכלא. הבטחנו לעקוב. דווקא במקרה הזה האב שילם על הטיפול הקודם במזומן.
ב-16:30 נפתח שרוול נוסף,כל הזמן הזה עומס והמתנה מיותרת כרגיל. מעקב על המעבר בשרוולים – 30 דקות לא כולל המתנה בכלוב והבדיקה בפנים.
17:00 מרחוק מעבר התעודות הכחולות כמעט ריק.
ולבסוף,כרגיל, מקרה מבחן קטן המעיד על הכל. קבוצת סטודנטים חילונים, בנים ובנות ביחד, עוברים. אנחנו מייד אחריהם, ואז כאשר אנחנו בתוך המעבר בבדיקה מעמיקה של התעודות שלנו, מסתבר שאחת הצעירות מעוכבת כבר 15 דקות בחדר הפנימי. בדיוק "שוחררה" איתנו. על סף דמעות. העיכוב, הפחד, ההשפלה. ובנוסף לכל ביציאה, הנעילה הפתאומית של הקרוסלה נתנה לה בום בראש!!! מושפלת ובעיקר זועמת, כועסת.
למה? כנראה "סתם". אלה לומדים בשכם וחוזרים כל שבוע הביתה, מה שמחשיד אותם מראש(!!).
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-