קלנדיה, יום ו’ 20.8.10, בוקר
על פניו נראה שאין טוב מהנחיות ברורות ומדויקות לשמירה על סדר טוב וחגיגיות, בפרט אם הגיבוי ניתן ע"י אלפי אנשי משטרה וצבא, הפרושים בכל הדרכים המובילות אל העיר העתיקה ומבצעים בידוק קפדני במחסומים המקיפים את ירושלים, כך שלא תתאפשר פשרה או חריגה מן הכללים שנקבעו חד-צדדית ע"י ישראל.
המעבר במסלולי המחסום מתבצע במספר נקודות בידוק, בכל נקודה מאשרים את הבידוק בנקודה הקודמת, כך שלא מתאפשרת חריגה או תקוה להקלה. המסלולים הם לנשים, לגברים, ולאישורים מיוחדים.
הכללים הם: גברים מעל 50, נשים מעל 45, ילדים עד גיל 12 הרשומים בתעודת הזהות של ההורה, וילדים עד גיל 14 עליהם להציג גם קושאן המוכיח זהותם. אישורי תפילה מגיל 45 לגברים, מגיל 35 לנשים בכפוף למניעות השב"כ, ופרופיל מסוכנות אישי. בעלי אישורי עבודה עוברים גם הם בכפוף למקום עבודתם.
ליאו, אנגלי ששרת בצבא הבריטי והיה מוצב בעיראק ובאפגניסטן עד שנוכח שדרך המלחמה היא הגרועה בדרכים. לשיטתו, אין לבקר את הפוליטיקאים אלא מתוך פעילות פוליטית. הוא בא לכאן לימים אחדים כדי להיטיב ולהכיר את המציאות מכלי ראשון, היכרות שתשמש אותו לתפקידו החדש כמתאם מטעם מפלגת השלטון (בראשות רה"מ קמרון) בנושא הסכסוך באזורנו. במחסום היו גם האקומנים והאקומניות וגם משקיפים מאוצ'ה.
וכך על פניו נראה שהמעבר מהיר, לצבא והמשטרה יש סככות להצללה, ומאוורים מתיזי רסס מים, את הסככות פירקו בצהריים נערים פלסטינים עובדי חברה פלסטינית מ
רמאללה שזכתה במכרז לבנית ההצללה ל'כוחות' הצבא והמשטרה הישרלאים.
הפלסטיניות והפלסטינים המחכים בתורים נפרדים והרחוקים האחד מן השני לא נהנים מן הרווחה הזאת ,ועל פניהן/ם אין חגיגיות אלא חשש, תשישות, מתח, כעס ושנאה. (ראו צילומים)
לחוסר החגיגיות מוסיף ריבוי צבעי המדים השונים, של אנשי מג"ב,ה יס"מ, המשטרה הכחולה,החאקי זית והחאקי אפור,והוהמעיליהם הירוקים זוהרים של נציגי המנהל האזרחי הממנוים והאמונים על ההקשבה לבקשות מיוחדות ולעזרה, אך למעשה הם עושים ההפך: הם לא עונים על שום צורך חריג , אלא רק מסבירים בעגה צבאית את 
המניעות השונות. במחסום נמצאים הרבה פרמדיקים פלסטינים , נערכים לטפל באנשים הצמים, שלא יעמדו בעת ההמתנה הארוכה בחום הכבד השורר, חשופים לשמש השורפת.
בעת הצפיה בתורים השונים נחשפנו למקרים של בקשות אנשים למעבר למרות שלא היו כלולים ב'סל הההיתרים' המורכב מאלף ואחד סעיפים:
גברים צעירים מגיל 50 להם אישורי עבודה או מסחר בגבעת זאב – עברו.. "כי זה אצלנו". אישורי עבודה עליהם נכתב יהודה ושומרון – נמנעו. ילד בן שתים עשרה וחודשיים עם אביו לא עבר ללא קושאן,
אשה מג'נין שחסרו לה חודשיים לגיל 45 לא קיבלה את אישור התפילה שביקשה כי בנה בכלא הישראלי וכי היא מנועת שב"כ וכך גם ילדתה, אחותו בת ה- 12.
גבר מעל 50 היה בטוח כי הוא עומד לעבור רגיל, הוא עבר את נקודת הבידוק הראשונה , אך למזלו הרע הופנה לתור הנבדק בכלובי הבידוק במחסום, ושם נמצא במחשב כמנוע שב"כ, ולא חשוב שאתה טוב כשאתה מעל גיל 50.
תמר שוחחה עם איש מטול כרם שאמר לה את הדברים הבאים:
בתור הגברים, פנה בדברים אל ליאו גבר בן 47 תושב טול-כרם, קבל על שאין מאפשרים לו להתפלל באל-אקצה: "המקום שלנו, שייך לנו, המקום הקדוש שלנו…", סיפר שלמד באונ' חברון ספרות אנגלית במשך שנתיים, עד שבשנת 1994 נפצע בהתקפת מתנחלים על האונ' ונאלץ לפסיק את לימודיו.
סיפר שמוקדם, לאחר שאכל, טרם הזריחה, עזב את ביתו לכוון מחסום קלנדיה. כך עשה גם בשבוע שעבר, כך יעשה בשבוע הבא ובזה שיבוא אחריו. האיש אינו פונה אל החיילים. אינו מבקש מהם דבר. רק עומד ומחכה. מקווה שתבוא הישועה מלמעלה והדרך למקום תפילתו תפתח בפניו. אינו נותן אמון באיש. לא הצביע בבחירות שהיו ולא ילך לבחור אם וכאשר תהיינה בחירות בעתיד. גם באשר לדרכי מאבק או התנגדות אין לו דעה אלא אמונה. כי : הכול מלמעלה, מאלוהים.
באופן כללי השיח בין הנשים הפלסטיניות היה כי רק אלוהים יעזור, כי רק אלוהים יותר חזק מן הכובש הישראלי, ויבוא יום ואתם תראו, מאה שנה? אז עברו כבר 43.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
