קלנדיה
בוקר סביר במחסום קלנדיה, אי בהירות בהפעלת השער ההומניטרי
הגענו למחסום ב-5:15 לערך, אחרי שחנינו בצד הישראלי. בד"כ אנו מגיעות בימי רביעי. השבוע, מסיבות אישיות, הגענו ביום שני. פגשנו 2 אקומניות, אחת עומדת בצד הישראלי והשניה בצד הפלסטיני. המשמרת שלהם היא מ-4:30 עד 7:30. בצד הפלסטיני עמדה מ' מברזיל. בהמשך הן התחלפו, וכך מ' יכלה למדוד כמה זמן לוקח לעבור.
כשהגענו 5 עמדות הבידוק כבר פתוחות, למרות שמעל רובן השלט מורה כאילו הן סגורות (אדום). בהמשך התחלפו גם השלטים לירוק. 2 תורים לא קצרים קיבלו את פנינו. התורים הצטמצמו כשפתחו את הקרוסלות בקצה 2 המכלאות, אך שבו והתארכו במהרה. מוכרי הבייגלה והעוגות כאן כרגיל, ודוכן הקפה נפתח ב-5:30 לערך.
בהמשך התורים התקצרו והתארכו, אך בסה"כ לא היה עומס חריג. אדם שאנו מכירות מפעמים קודמות ומשוחחות איתו מדי פעם, פנה אלינו וסיפר שאתמול, ביום ראשון, היה נורא. לדבריו זה היה הבוקר הכי גרוע שראה אי פעם בקלנדיה והוא הגיע לעבודה רק בשבע וחצי! (לשם השוואה, היום הוא יגיע לכל המאוחר בסביבות 6). בהמשך ניגש אלינו אדם אחר כדי להתלונן בפנינו על מה שהיה אתמול. הוא סיפר שהוא וחבריו פשוט הלכו הביתה, ונאלצו לוותר על יום העבודה (כנראה שהם הפסידו את ההסעה שלהם, שיצאה בלעדיהם בגלל השעה המאוחרת).
ב-5:45 הממתינים פתחו תור שלישי במכלאה הרחוקה מהאקווריום בו ישב החייל התורן. זה לא עזר להם, כי החייל פתח רק 2 קרוסלות ולא את זו שבקצה התור שלהם. הקריאות והשריקות לא הועילו. הממתינים חזרו על עקבותיהם וניסו להשתלב בשני התורים הרגילים. היו קצת דחיפות, אך לא נוצרה ערימת אדם ובסה"כ הסדר נשמר. לא הופיע אף שוטר/ת, אך בסה"כ החייל התורן תפקד בסדר וקצב פתיחת הקרוסלות היה סביר. (בד"כ מגיע שוטר/ת בסביבות השעה 5:30, ואז הוא מורה לחייל מתי לפתוח את הקרוסלות ואם לפתוח את כל ה-3 או לא). היום לא נראה כל שוטר/ת בסביבה וגם לא הגיע חייל מהמת"ק לפתוח את השער ההומניטרי (בד"כ מגיע בשעה 6 או מעט אח"כ).
ב-6:20 החלו אנשים להמתין ליד השער ההומניטרי. עד אז הנשים שהגיעו השתלבו בתור הרגיל. צלצלנו למת"ק והבטיחו לבדוק, ואכן אחרי כמה דקות הגיעו קצין מהמת"ק ושוטר. את הקצין אנו מכירות כבר, אך יודעות שזה אינו תפקידו הקבוע. השוטר לא היה מוכר לנו. ב-6:30 נפתח השער לראשונה. לאחר שעברו את השער לא פתחו להם את הקרוסלה, אלא השוטר הלך ופתח את השער שצמוד לקרוסלה. הוא גם בדק שם את האישורים לכולם, גם לנשים. לא ברור לנו למה זה נדרש, שהרי יבדקו להם את האישורים גם בעמדת הבידוק. בהמשך השוטר והקצין התייעצו ביניהם לגבי פתיחת השער. ניכר שאינם מיומנים בענין. בשלב מסוים הם קראו לנשים ולאנשים המבוגרים שעמדו בתור הרגיל שיבואו לשער. כוונתם היתה לקבץ כמה אנשים ליד השער ואז לפתוח. אבל בינתיים פתחו את הקרוסלות בתור הרגיל, שהתקדם במהירות. הממתינים ליד השער שראו זאת הלכו לתור הרגיל ועברו.
ב-6:40 לערך הצטרפנו גם אנו לתור ועברנו תוך כ-10 דקות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
