קלנדיה
קלנדיה, רביעי 22.2.06, אחה”צאיבון מ., תמי ב. (מדווחת) משאית “ספארי” צבאית שועטת בקטע הדרך החסום מדרום מזרח למחסום קלנדיה וקוברת בענן אבק אשה וארבעה ילדים בבגדי חג ותינוק על הידיים ומזוודה ותיקים, זקנה המתנהלת לאטה עם שתי שקיות נילון מתפקעות, את נהגי המוניות המתגודדים ואת שתי נשות מחסוםווטש. אחריה דוהרים עוד משאית, שני מערבלי בטון, ואן עם עגלה ומכונית פרטית כסופה – כולם “בתפקיד” – ותורמים גם הם את חלקם לצריבת התודעה: אולי כדאי לחשוב פעמיים לפני שמגיעים לכאן. עובדה, בחניית המוניות והטרנזיטים מזרחה וצפונה ודרומה – לעיזריה, בית לחם, חברון ושכם – יש עכשיו רק עשר מכונית בערך במקום עשרות כמו פעם, לפני חודש וחצי. הכל ארעי, משתנה כל הזמן לרעה, והמאבק להישרדות זז לאחור בהתאם. עכשיו רק רוצים מאוד לבקש מהקצין שיזיז את המחסום הצהוב (זרוע מתכת צהובה, מוכרת היטב מהגדר אבל חדשה כאן, בחומות ירושלים) קצת קדימה, לכיוון המחסום, כדי שאנשים לא יצטרכו ללכת ברגל 400-500 מ’ ממונית למונית. בינתיים אחראי שומר מחברת השמירה הפרטית ארי, קבלנית משנה של משרד הבטחון בשירות הכיבוש, להבטיח ששום מכונית לא תעבור את הגבול.במחסום עצמו מערכת הכריזה מחלקת הוראות, לפעמים בקול מתחלף עדיין של חייל ולפעמים בקול צווחני של חיילת, בעברית צחה שעובדת כאן גם על חרשים והיא מובנת לכולם, גם כשהיא בליל של צלילים, אם לא בפעם הראשונה בטוב, אז בפעם השניה בפחות טוב ועם תיבול בערבית. “יאללה, תעל, יאללה, כל השקיות והתיקים במכונה”, “חגורה תוריד אותה, תעבור במכונה עוד פעם”, “יאללה הווייה”, “קח אותו! התיק! התיק!”, “ישר! ישר! שמאלה!”. “חמסה!” צועקת מערכת הכריזה, וחמישה-עשר הגברים שעמדו יפה בתור של “תניין” רצים מהר לכניסה חמש. “ארבע!” צועקת מערכת הכריזה, ושבעה הגברים שעמדו יפה ב”וואחד” וסיננו קללות רצים מהר לכניסה ארבע. וחוזר חלילה. ככה זה במעברים, התקווה של כולנו, עם השליטה מרחוק דרך עשרות מצלמות וטלוויזיות במעגל סגור וחמש מכונות שיקוף, וסורקים, ומגנומטרים, ושערים מופעלים בלחיצת כפתור מתאי הפיקוד ולוחות אלקטרוניים ושילוט מאיר עיניים שמסביר הכל (ברוכים הבאים, הסירו את מעיליכם, היכנסו אחד-אחד, הניחו את תיקיכם על מכונת השיקוף, אין להשאיר חפצים בלא השגחה, שהות נעימה ובטוחה). חמישים מטרים מפה, במסלול המכוניות, יש עוד כמה חיילים מהעולם הישן, שבודקים במו ידיהם, בחוץ, אבל גם זה ישתנה בקרוב.אלא שמתחת לאף של עולם הפיקוח האלקטרוני של המעבר העתידני גנבו, מתברר, את האסלות והכיורים של בתי השימוש. צה”ל, היודע להגיב בזמן הנכון ובמקום הנכון, נעל אי לכך את הדלתות. השלט “arbeit macht frei”, הוסר, תודה לאל. הקופירייטר של כוחות הבטחון (קבלן משנה?) עובד על משהו חדש.
חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת חבד.
- בית הקברות המוסלמי
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים.
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:
1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד.
Yael ZoranSep-24-2026חברון ומערת המכפלה מבית השלום
-
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-