שכונות פלסטיניות סובב ירושלים: שגרת הריסה ומרור
7:30 שכונת הבוסתן בעיסאוויה
שמענו בחדשות הבוקר שהיום פקע פסק הזמן להריסה עצמית של 13 הבתים המועדים להריסה (מתוך 70 בתים מועדים לפינוי בסילוואן – השאר עדיין בערכאות). נסענו לשם. מתחת למתחם התיירותי של עיר דויד ובתי המתנחלים שבו, תושבי השכונה הדלה והמוזנחת הזו מחכים בשקט מיואש לאסון המתקרב. מתי בדיוק יגיעו הבולדוזרים – היום, מחר, מחרתיים? עדיין מחכים לנס או להתערבות בין לאומית.
תושבי המקום מספרים לנו על ההתנהלות המפלה של העירייה במשך כל שנות המאבק לשינוי התוכנית להפיכת המקום לפארק לאומי “בוסתן המלך דויד”, שיעבור גם הוא בוודאי לחסות מתחם התיירות הענֵף של עמותת אלע”ד בעיר דויד. העירייה פעלה תמיד על פי דרישות המתנחלים, אריה קינג בראשם, והתעלמה מהתושבים הירושלמים הפלסטינים. כעת, עם תום ההארכה, הם יצטרכו לשלם על ההריסה בכוח ולמצוא להם מקום חדש לגור בו. לא ידוע על כוונה לספק להם דיור חלופי או לעזור להם למצוא פתרונות.
לנ’ יש חנות בגדים קטנה המועמדת להריסה. היא חזרה בשבוע שעבר מאיסטנבול עם סחורה חדשה. בעלה נהרג בעימות עם מתנחלים לפני שנתיים ובנה בן ה-16 נעצר בהפגנות נגד ההריסה. היא חיה מיום ליום. תושב אחר גר בבטן אל הווא מעבר לכביש, בשכנות לבית שבשתי קומותיו העליונות גרים מתנחלים. הם רוצים להרוס את ביתו, הוא אומר, כי הוא מסתיר להם כביכול את חומת העיר העתיקה. הוא מתלונן על הזנחה של הכבישים והסביבה, וכל השירותים שהעירייה אמורה לספק למשלמי הארנונה הפלסטינים.
אף כי יש אוהל מחאה בשכונה (בבוקר בבואנו היה ריק), וגם פעילים משלום עכשיו ועיר עמים מסייעים בהפגנות – השכונה הרבה פחות מיוחצנת משכונת שיח’ ג’ראח. אחת הסיבות היא כמובן השכנות לעיר דויד, וגם העובדה שהייתה במקום בסוף המאה ה-19 שכונה קטנה של יהודים עולים מתימן, שהוקמה בידי הקדש דת יהודי שנועד לטיפול בעולים עניים. התימנים פונו בידי הבריטים בתחילת המאה ה-20 ונמצא להם דיור חלופי, וההקדש חדל לפעול. לפני כמה שנים הוא חזר לחיים, כשהשתלטה עליו עמותת מתנחלים, תוך שיתוף פעולה עם הרשויות הישראליות. עלתה דרישה לפינוי השטח והבתים – חלקם מיועדים להריסה ובניית גן לאומי, והחלק שבמעלה הגבעה הקרוי בטן אל הווא, מיועד לפינוי וליישוב מתנחלים.
א-ראם – נסענו ליד בית החולים מוקאסד וליד בתי הספר התיכוניים. שמחנו לראות שאין שם כוחות ביטחון.
מעבר הזיתים (ראס א סאביטן) – 1,800 בני אדם עברו כאן הבוקר (השוטר הצבאי בעמדת הבידוק סיפק את המספר), עכשיו ריק. אם רוצים לראות ולשמוע צריך לבוא מחמש עד שבע בבוקר. כמה דקות אחרי שהגענו הופיעו ילדים חמודים מוכרים לנו, שמכרו לנו תה מרווה מתוק ופיתת זעתר שאמא הכינה.
מחסום מחנה פליטים שועאפט – את פנינו קיבל פקק תנועה מהיציאה לירושלים עד לתוך השכונה. מסתבר שהרמזור בצומת היציאה לירושלים ולחיזמה – מקולקל, וזה קורה הרבה לדברי האנשים. חיילי המחסום שיתפו מידע ואמרו שלפני כמה דקות שלחו לצומת שוטר מג”ב עם רישיון להכוונת תנועה. אסור לתנועת כלי הרכב לסתום את המחסום ולכן עוצרים את כל התנועה עד שישתחרר קצת הפקק. שתי בעיות: נוסעי המכוניות שלאורך הפקק לא יודעים מה הסיבה לעצירה הארוכה, אז הלכנו לאורך הפקק ודיווחנו. רבים כבר ניחשו שעוד פעם הבעיה היא הרמזור. וזוהי הבעיה השנייה: למה לא דואגים לתיקון התקלה החוזרת באופן יסודי?
צומת ענתות – עכשיו קצת עמוס, אך כ’ הנהג מספר כי יש המון פקקים בצומת כשאנשים חוזרים מהעבודה מכיוון ירושלים. לפעמים סוגרים את כביש האפרטהייד לישראלים. ברור, כי מחסום ענאתא-עיסאווייה הוא מחסום שמתנחלי ענתות מימנו, ואנשי ביטחון מטעמם מאיישים אותו בתוספת חייל אחד או שניים.
שיח’ ג’ראח – רק עברנו כדי לראות אם עדיין עוצרים צעירים (כולל שליחי פיצה) על דרך שכם הראשית החוצה בין חלקה המזרחי למערבי. שמחנו לראות שאין מג”ב על הכביש, אבל מחסומי השכונה מכל הכיוונים קיימים. יומיים אחר כך דיווח לנו כ’ הנהג שלנו כי המחסומים הוסרו. נתניה מוסרת שאלימות השוטרים בהפגנות שישי ושבת לא פחתה. המתנחלים מצדם יוצאים כמעט כל ערב כדי למרר את חייהם של התושבים הפלסטינים. מתן פסק דין בעניין הפינוי בבית המשפט העליון נדחה לתחילת אוגוסט.
קראו כאן ההתפתחויות השבוע בטוויטר של עיר עמים מיום 29.6.21 – ההריסה החלה
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-
מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.
מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.
.
Anat Tueg27/06/2021ענתא: מעגל תנועה חדש בצומת היציאה
-