7:30  שכונת הבוסתן בעיסאוויה

שמענו בחדשות הבוקר שהיום פקע  פסק הזמן להריסה עצמית של 13 הבתים המועדים להריסה (מתוך 70 בתים מועדים לפינוי בסילוואן – השאר עדיין בערכאות). נסענו לשם. מתחת למתחם התיירותי של עיר דויד ובתי המתנחלים שבו, תושבי השכונה הדלה והמוזנחת הזו  מחכים בשקט מיואש לאסון המתקרב. מתי בדיוק יגיעו הבולדוזרים – היום, מחר, מחרתיים?  עדיין מחכים לנס או להתערבות בין לאומית.

תושבי המקום מספרים לנו על ההתנהלות המפלה של העירייה במשך כל שנות המאבק לשינוי התוכנית להפיכת המקום לפארק לאומי “בוסתן המלך דויד”, שיעבור גם הוא בוודאי לחסות מתחם התיירות הענֵף של עמותת אלע”ד בעיר דויד. העירייה פעלה תמיד על פי דרישות המתנחלים, אריה קינג בראשם, והתעלמה מהתושבים הירושלמים הפלסטינים. כעת, עם תום ההארכה, הם יצטרכו לשלם על ההריסה בכוח ולמצוא להם מקום חדש לגור בו. לא ידוע על כוונה לספק להם דיור חלופי או לעזור להם למצוא פתרונות.

לנ’ יש חנות בגדים קטנה המועמדת להריסה. היא חזרה בשבוע שעבר מאיסטנבול עם סחורה חדשה. בעלה נהרג בעימות עם מתנחלים לפני שנתיים ובנה בן ה-16 נעצר בהפגנות נגד ההריסה. היא חיה מיום ליום. תושב אחר גר בבטן אל הווא מעבר לכביש, בשכנות לבית שבשתי קומותיו העליונות גרים מתנחלים. הם רוצים להרוס את ביתו, הוא אומר, כי הוא מסתיר להם כביכול את חומת העיר העתיקה. הוא מתלונן על הזנחה של הכבישים והסביבה, וכל השירותים שהעירייה אמורה לספק למשלמי הארנונה הפלסטינים.

אף כי יש אוהל מחאה בשכונה (בבוקר בבואנו היה ריק), וגם פעילים משלום עכשיו ועיר עמים מסייעים בהפגנות – השכונה הרבה פחות מיוחצנת משכונת שיח’ ג’ראח. אחת הסיבות היא כמובן השכנות לעיר דויד, וגם העובדה שהייתה במקום בסוף המאה ה-19 שכונה קטנה של יהודים עולים מתימן, שהוקמה בידי הקדש דת יהודי שנועד לטיפול בעולים עניים. התימנים פונו בידי הבריטים בתחילת המאה ה-20 ונמצא להם דיור חלופי, וההקדש חדל לפעול. לפני כמה שנים הוא חזר לחיים, כשהשתלטה עליו עמותת מתנחלים, תוך שיתוף פעולה עם הרשויות הישראליות.  עלתה דרישה לפינוי השטח והבתים – חלקם מיועדים להריסה ובניית גן לאומי, והחלק שבמעלה הגבעה הקרוי בטן אל הווא, מיועד לפינוי וליישוב מתנחלים.  

א-ראם –  נסענו ליד בית החולים מוקאסד וליד בתי הספר התיכוניים. שמחנו לראות שאין שם כוחות ביטחון.

מעבר הזיתים (ראס א סאביטן) – 1,800 בני אדם עברו כאן הבוקר (השוטר הצבאי בעמדת הבידוק סיפק את המספר), עכשיו ריק. אם רוצים לראות ולשמוע צריך לבוא מחמש עד שבע בבוקר. כמה דקות אחרי שהגענו הופיעו ילדים חמודים מוכרים לנו, שמכרו לנו תה מרווה מתוק ופיתת זעתר שאמא הכינה. 

מחסום מחנה פליטים שועאפט – את פנינו קיבל פקק תנועה מהיציאה לירושלים עד לתוך השכונה. מסתבר שהרמזור בצומת היציאה לירושלים ולחיזמה – מקולקל, וזה קורה הרבה לדברי האנשים. חיילי המחסום שיתפו מידע ואמרו שלפני כמה דקות שלחו לצומת שוטר מג”ב עם רישיון להכוונת תנועה. אסור לתנועת כלי הרכב לסתום את המחסום ולכן עוצרים את כל התנועה עד שישתחרר קצת הפקק.  שתי בעיות: נוסעי המכוניות שלאורך הפקק לא יודעים מה הסיבה לעצירה הארוכה, אז הלכנו לאורך הפקק ודיווחנו. רבים כבר ניחשו שעוד פעם הבעיה היא הרמזור.  וזוהי הבעיה השנייה: למה לא דואגים לתיקון התקלה החוזרת באופן יסודי?

צומת ענתות – עכשיו קצת עמוס, אך כ’ הנהג מספר כי יש המון פקקים בצומת כשאנשים חוזרים מהעבודה מכיוון ירושלים. לפעמים סוגרים את כביש האפרטהייד לישראלים. ברור, כי מחסום ענאתא-עיסאווייה הוא מחסום שמתנחלי ענתות מימנו, ואנשי ביטחון מטעמם מאיישים אותו בתוספת חייל אחד או שניים.

שיח’ ג’ראח – רק עברנו כדי לראות אם עדיין עוצרים צעירים (כולל שליחי פיצה) על דרך שכם הראשית החוצה בין חלקה המזרחי למערבי. שמחנו לראות שאין מג”ב על הכביש, אבל מחסומי השכונה מכל הכיוונים קיימים. יומיים אחר כך דיווח לנו כ’ הנהג שלנו כי המחסומים הוסרו. נתניה מוסרת שאלימות השוטרים בהפגנות שישי ושבת לא פחתה. המתנחלים מצדם יוצאים כמעט כל ערב כדי למרר את חייהם של התושבים הפלסטינים. מתן פסק דין בעניין הפינוי בבית המשפט העליון נדחה לתחילת אוגוסט.

קראו כאן ההתפתחויות השבוע בטוויטר של עיר עמים מיום 29.6.21 – ההריסה החלה