הכיכר באבו דיס ליד תחנת הדלק שוממה לחלוטין. 3 מג”בנקים כמעט מובטלים בודקים מדי פעם מכונית שעוברת. אוטובוס של אגד מהפיגוע האחרון עומד שם. מי הביא אותו לכאן?ליד הפשפש הפתוח לתנועה תנועה ערה של ילדים לבתי הספר וכל היתר לעבודה.
ר’ הצ’יף של המוניות והפרשן המקומי אומר שפתיחת הפשפש קשורה לבית המשפט (האג).

הקונטיינר – שוטר כחול מגרש אותנו מיד כשאנו מופיעות – עוד לא הספקנו אפילו להרגיז אותו. לטענתו כשאנו עומדות שם, הוא!!! צריך להגן עלינו וזה מסיט אותו מעבודתו האחרת. דיברנו עם מ”פ הפלוגה שמכיר אותנו – (זאת פלוגה שהייתה קודם בא-ראם) ובהחלט אישר את זכותנו לעמוד במחסום – לא קרוב מדי לחיילים, בצד של הולכי הרגל מתחת לסככות. במידה ויש לכן בעיות שם התקשרו אליו. לדבריו הם עושים את עבודתם ואנחנו את עבודתנו, ואין על כך ויכוח. גם לאחר שהמג”בניקים קבלו טלפונית הוראות מהמ”פ, התנהג השוטר הכחול “כמפקד על” ומנע מאתנו לעמוד מול עמדת הביקורת שלהם. (צריך להיפגש עם משהו ממשטרת ישראל כדי להסביר להם את תפקידם). מספר מעוכבים שאינם שבח”ים (צעירים בגיל הלא נכון) עוברים בדיקת תעודות “רגילה” וממתינים זמן רב. בקשנו מהמ”פ לבדוק מדוע מיבשים אותם כל כך הרבה זמן. שב”כ זאת התשובה – מילת הקסם. המתנו. לאחר כשעה הם שוחררו והורשו להמשיך בדרכם. לדבריהם הם עוכבו כשעתיים. אין לנו מה לדאוג את שונאינו אנו מיצרים במו ידינו.