אבו-דיס, סוואחרה 01.03.2005 אחה”צ משקיפות: ג’וליה ו., רינה ה., רחל ו. (מדווחת) הפישפש התקשרנו לסמי, הנהג שנפגוש אותו בפישפש. הנהג עדכן אותנו שאינו מורשה להגיע עם רכבו לסביבת המנזר, אי לכך עלינו לפגוש אותו בתחתית הכביש (הליכה של כ-300 מטר כדי לפגוש את הרכב). הקונטיינר בדרך לקונטיינר נתקלנו במחסום פתע. לאחר שהות קצרה שוטרי משמר הגבול פשוט עזבו.במחסום הקונטיינר השתרך טור ארוך של מכוניות דרומה (כ-30 במספר), בגלל חילופי משמרות. כשהמשמרת החדשה החלה בפעולה העבירו במהירות את כל המכוניות. במקרה אחד בדקו תעודות זהות אך התעודות חזרו לבעליהן כעבור חמש עד עשר דקות. במחסום הורגש חסר באנשי צוות וחייל אחד לבדו נופף לרכבים לעבור משני הכיוונים. עזבנו את המחסום כדי לבקר את אלמנתו של נהגינו הקודם, אחמד. הבחנו באיתותים בין נהגי המכוניות. הנהג שלנו הסביר שמודיעים לנהגים על קיום מחסומי פתע בדרך, העוצרים את הנהגים וקונסים אותם ע”י דוחות. נסענו בדרכים לא סלולות סביב ההרים. בעוזבנו את ביתו של אחמד שוב הוזהרנו על קיום מחסומי הפתע ונסענו בדרכים עקלקלות.סמי נאלץ להוריד אותנו מהרכב בתחתית הגבעה מאחר ואנשי מגב חסמו את הדרך המובילה לפישפש. אין לי כל הבנה מדוע תקנה זו (של איסור נסיעה עד לפישפש) תורמת לבטיחות של מישהו, אולם כן הבנתי שזה מכריח את התושבים לטפס עליה של כ-300 מטר. נראה שתרגיל טיפוס זה משמש כאמצעי לשכנע את תושבי המקום להשתמש בדרך א-זעים, ללא הצלחה מרובה.