13.30 – 16.30

מכולות הזבל שבג'אבל מוכאבר רוקנו באותו בוקר אבל הזוהמה שסביבן ובכל רחובות הכפר נותרו כשהיו.

שיח' סעד

בשיח' סעד לא ראינו איש פרט למפקד המחסום, איש משמר הגבול שהגיע בג'יפ היוקרתי שלו.

סווחרה

מהדרך האמריקאית פנינו בפנייה חדה ימינה מול מאפיית זֶנה בכדי להגיע למחסום סוואחרה אך חיילי משמר הגבול שבמקום לא נתנו לנו להתקרב אפילו לשרוול המיועד להולכי הרגל. לדבריהם אנחנו מעכבות את התנועה. כך היה עלינו להתרחק עד שלא יכולנו לראות מה קורה במחסום. מספר ילדים שחזרו מבית הספר עברו, אוטובוס שהוריד כמה נוסעים וחזר על עקבותיו ושתי מכוניות נהוגות על ידי נשים (מורות?) הורשו לעבור במחסום.

נסענו דרך סילוואן שבו ראינו רק מכונית משמר הגבול יחידה והמשכנו דרך עיר דוד, שבה ממשיכה פעילות המזכירה את דיסנילנד,

 ראס אל עמוד

תחנת המשטרה הקודמת עוברת תהליך של בניה להסבה למגורים הנראים מרשימים. קיר הוקם בין הבניין לכביש בכדי למנוע הצצה של סקרנים כמונו.

אבו דיס

באבו דיס נסענו בדרך הביטחון המתפתלת לאורך החומה אך לא יכולנו להגיע עד לפשפשמפני שהדרך בשיפוצים. הנהג שלנו הפגין מיומנות מרשימה של נסיעה לאחור.

על הכביש היורד ליריחו, בכניסה לא-זעים, שאלנו חייל אדיב היכן נמצאת הדרך החדשה המגיע מכיוון מזרח לא-טור והעוברת בעיסאוויה. הוא המליץ לנו לא להיכנס לעיסאוויה בשל זריקת האבנים התכופה שם.

אחרי המחסום בדרך ממעלה אדומים לירושלים יש לפנות ימינה עד למעגל תנועה חדש בו פונים שמאלה. אחרי הפניה שאלנו פלשתינאי ידידותי כיצד להמשיך והוא הציע לנו לנסוע כך שלא נצטרך לעבור דרך המחסום. הסברנו לו שאנחנו דווקא מעוניינות במחסום.

היה מעניין להיווכח במקרה שמכביש יריחו אין עוד כל דרך להגיע לא-טור. הדרך העוקפת העוברת בתוככי עיסאוויה ארוכה והנסיעה בה קשה בגלל עומס התנועה שבדרכים הצרות והמפותלות שבתוך הכפר.

עצרנו למעלה, ליד תחנת הדלק והתבוננו בחיילי משמר הגבול. הם היו אדיבים והסבירו לנו שתפקידם הוא להזהיר יהודים מפני הכניסה לכפר. הם אמרו שלעיתים קרובות יש בעיות וזריקה של אבנים על מכוניות. אמנם אין הם יכולים למנוע כניסתם של יהודים לכפר, רק להמליץ. כששאלנו אם הם נכנסים לשם כשיש בעיות. תשובתם הייתה שהם רק משקיפים מלמעלה ואמנם שמנו לב שהם לא באמת בודקים את המכוניות בכניסה.  יחד עם זאת הם היו נחרצים מאד במניעת יציאתו של בחור צעיר  בדרכו לירושלים.

שיח' ג'ראח

ראינו גדר מתכת שהוקמה סביב מתחם מלון שפרד ועליו מתנוסס השלט: "שטח פרטי". שכונה יהודית מוקמת  בלב אזור הקונסוליות הזרות. ברחוב שמעון הצדיק לא ראינו לא פלשתינאים ולא מתנחלים.