6:45 שיח' סעד

עוברים מעטים, רובם ככולם פועלים. מצמידים תעודה והיתר לשמשת הבודקה, מראים את תכולת שקית הצידה וממשיכים בדרכם.  

זו הפעם השנייה שאנו רואות עכברושים מתרוצצים בהר הזבל שיורד מהמחסום אל הכביש. בפעם הקודמת ראינו שלושה  והפעם אחד בלבד. חלק מהזבל נשרף, אך מכיוון שאין לפלשתינים מקום אחר לזרוק אשפה הם ממשיכים להשליכה שם. כבר רואים כמות נכבדה של שקיות ניילון עם אשפה בתוכן -עכברוש .

תנועה דלה מאוד.

לפני כיכר הכניסה למעלה אדומים במסלול לעזרייה יש מחסום משטרתי. לא התעכבנו.

8:25 ואדי נאר

זרם צפוף של כלי רכב קיבל את פנינו. תוך דקות המחסום התרוקן. אין כמעט עיכובים.

עבודות עפר מתבצעות במלוא המרץ.

9:00 מחסום הזיתים מכיוון עזרייה

בשעה זו העוברים הם משפחות על טפן, נשים רבות. רק מסלול אחד פתוח ולפניו תור. המעבר איטי מאוד. מאוחר יותר יסתבר לנו שהמגנומטר מצפצף יותר מדי ויש עוד מיני תקלות בפלאי הטכנולוגיה במחסום.

לבחורה צעירה משיח סאעד יש כרטיס מגנטי שתוקפו עד 2009. בכל זאת נאמר לה שעליה לחדשו. במת"ק נאמר לה שלא מחדשים היום מגנטיים.

זוג יוצא מהמת"ק. האישה אינה חשה בטוב והיא רוצה להגיע לבית חולים אוגוסטה ויקטוריה. אבל נאמר להם שבאחד המסמכים חסרה חתימה ידנית של הרופא ליד החותמת. בלית ברירה היא חוזרת לביתה לקחת אקמול ולהיכנס למיטה. רפואת המאה העשרים ואחת במיטבה.

כשכבר כמעט החלטנו ללכת, הבחינה י' באישה דוממת הנשענת על קיר סככת ההמתנה. בעזרת נהג שהתנדב לתרגם נודע לנו שעוברה מת בבטנה ועליה להגיע לבית חולים מוקאסד. על המסמך הרפואי מצוין התאריך: 19.8.2008, כלומר: שלשום.

אתמול היא הגיע למחסום ולא נתנו לה לעבור. איננו יודעות מדוע. היא נשענה חסרת אונים, משותקת בצער השכול ועטופה באבלה, ללא יכולת לפעול.

התחלנו לטלפן. טלי מהמת"ק לא עונה בנייד וגם הטלפון במשרד אינו עונה. טלפון החירום הרשום לפני הקרוסלה הביא אותנו למוקד בריאות ששלח אותנו לדליה בסה. היא מבקשת פקס ממוקאסד.

מטלפנות למוקאסד. הם בשביתה. (בית חולים ראשי שובת והדבר לא זוכה לאיזכור בתקשורת) לא מוכנים שלוח פקס. מציעים שהאישה תבוא באמבולנס או תשלח את מסמכיה בעצמה למוקד הבריאות.

אנחנו מנסות להשיג את מספר הפקס של דליה בסה, אך אצל דליה תפוס והעוזרת אינה מוכנה לתת. מנסות להשיג דרך חברות מחסוםווטש ונוחתות אצל חנה ב'. היא מתחילה בסדרת טלפונים ומתגבש הסדר שרופא האישה יתקשר למוקאסד טלפונית ומשם העניינים יתגלגלו שוב אל דליה. האישה מתקשה להשיג את הרופא בטלפון. גם אני הייתי מתקשה לתפקד אם בבטני היה עובר מת והייתי ניצבת בודדה מול מערכת עוינת. כל הזמן אנחנו נאלצות להיעזר בשירותי התרגום של נהגים מזדמנים, טובי לב. האישה נאלצת לחשוף את כל בעיותיה הרפואיות לכל המנסים לסייע. אנחנו מתוסכלות שאיננו דוברות ערבית.

אנחנו מחליטות לקחת אותה למרפאה שלה באבו-דיס כדי לזרז את ההליכים. בדרך מגיע טלפון מחנה ב' שהאישור המיוחל נמצא במחסום.

אנחנו חוזרות למחסום ומחליטות להיכנס עם האישה. הקרוסלה חסומה. לוחצות על הפעמון, מנסות למשוך את תשומת הלב של החייל שמאחורי הזכוכית הרחוקה, הקרוסלה נותרת חסומה. לזמן קצר נדלק האור הירוק והאישה מצליחה להשתחל פנימה, אך כשאני מנסה לעבור הקרוסלה ננעלת לי בפרצוף. אנחנו קוראות בקול רם שיש כאן מקרה חירום והאישה צריכה להגיע דחוף לבית חולים. אצבע גדולה מתרוממת מאחורי הזכוכית, נעה ימין ושמאלה ב"לא" חד משמעי. בערבית עילגת מתובלת בבליל שפות אך בעיקר בתנועות ידיים ומבטים אני משכנעת את האישה ללכת לבדה, שיהיה בסדר. היא הולכת כשהיא מביטה לעברנו כל הזמן, ממתינה בתור האיטי ו…חוזרת. אנחנו מחליפות מספרי טלפון, מה שמעלה את חמתו של החייל שמאחורי הזכוכית המתחיל לצעוק בכעס. האישה משתכנעת לנסות שוב, הרי האישור כבר נמצא.

חנה ברג מתקשרת כדי לברר מדוע אנחנו לא לוקחות את האישור, נאמר לה שאנחנו לא במחסום. אכן, אנחנו לא במחסום, אלא מחוצה לו!

מגיע גריגורי, אחד השוטרים הבכירים במחסום. לאיטו הוא ניגש אלינו לברר על מה המהומה. כן, הוא יודע שיש איזושהי אישה בהריון. אמרו לו.

על פי הוראתו הקרוסלה נפתחת לנו. אנחנו מביאות אותו אל האישה והוא מכניס אותה בעד שער צדדי העוקף את הקרוסלה, משוחח עם החיילים וסוף סוף האישה עוברת.

כעת אנחנו תקועות לפני הקרוסלה הפנימית. המגנומטר מצפצף כמעט כל הזמן. רוב הזמן הקרוסלה נעולה. אישה שבזרועותיה תינוק מועברת שוב ושוב דרך המגנומטר וכל הזמן הזה התור תקוע. לאחר מכן היא מוכנסת לחדר צדדי ורק אז הקרוסלה נפתחת.

לי. יש קוצב לב. אני עוברת ראשונה ומודיעה לחייל שאינה יכולה לעבור במגנומטר (מה עושה פלסטיני שמגיע למחסום לבדו ואין מי שיעביר את הידיעה לפניו?) חייל א. מדבר עם חיילת ב. שמדברת עם המאבטחים. מחכים לבואו של המאבטח וכל הזמן הזה התור תקוע. המאבטח מגיע ומנתק את כבל החשמל של המגנומטר. 3 אנשים נחוצים כדי להוציא את התקע מהשקע! אנחנו עוברות רק כדי לשוב לצידו המזרחי של המחסום.