אום אל ריחן, יום רביעי 16.06.05, אחה”צ משקיפות : רויטל, חני (מדווחת)12:00 – 14:15 נסענו דרך ברטעה, אותם רחובות צרים, שוק שוקק ופקקי תנועה. יצאנו משם לכביש החדש שהוביל אותנו במהירות למחסום. חיכינו בכליון עיניים ל”חידושים” שצצו במהלך השבוע, ואכן אלה לא חסרים – החל מהשלטים המוזרים שמפרידים בין אזרחי ישראל ופלסטינים לבין צבא, מתנחלי חרמש ומבוא דותן והמשך במעברים החדשים, הקרוסלות, שעדיין לא בשימוש אבל אפשר להבין את השיטה. להפתעתנו, מעוכבים שנכנסו לכלוב השתחררו בתוך דקות. חייל סימפטי ענה לתהיותנו שברשותם מחשב ותהליך בדיקת התעודות אורך דקות ספורות. תנועת הולכי הרגל היתה דלילה ביותר, לכן עברנו לנקודת בידוק הרכבים, כדי להבין מדוע זמן המתנה למכונית אורך כ- 30 דקות למרות שמספרן לא היה רב.מרגע זה היינו עדות למציאות החדשה שהיא מבזה משפילה לכל אדם באשר הוא. למרות שבמהלך השנה האחרונה חזינו במראות ובמצבים קשים, הפעם הזדעזענו כל כך ואיננו מוכנות לתת לנוהל זה להמשיך.חיילת עם ומגאפון בעמדת תצפית, צועקת פקודות בעברית מתובלת במספר מילים בערבית עילגת. לנהגים אסור לעמוד בחוץ ולהתאוורר תוך כדי ההמתנה הארוכה לבדיקה. “פולקסווגן אדומה – תעל! ” “הגבר עם החולצה השחורה קום ורוּח מכאן!”מרוב להיטותה להשתמש במגאפון היה נדמה לנו שעוד רגע היא גם תתחיל לשיר. שיאו של קרקס האבסורד היה הריקוד שכל נהג חייב לבצע. הוא מצטווה לצאת החוצה מהרכב, אף שלרוב הנהגים לא שומעים את הפקודה הקולנית, בגלל שמנוע הרכב מרעיש. כשהוא כבר מבין ויוצא מהרכב נוחתות עליו הפקודות:”תרים את החולצה!””תתסתובב!””תרים את המכנסיים!”התדהמה שנראית על פני הנהג ברורה: “אין סכוי שאני אוריד את המכנסיים.””אז תרים מלמטה, רגל אחת , עכשיו רגל שנייה, סבבה, כנס לאוטו ותתקדם!” “איסוזו אפורה, יאללה רוּח! לא לעמוד פה!” וזה רק חלק מאוצר הפנינים הבלתי נדלה שנצעק במגאפון ללא הפסק. אנחנו ישבנו בדיוק מול הנהגים ההמומים והתביישנו להסתכל. רצינו לגשת לכל אחד ואחד מהם ולבקש סליחה. רוב הנבדקים – אזרחים ישראלים וקצת תושבי מרחב התפר, כבר הכירו את הנוהל וביצעו אותו בצעדי ריקוד. בשעה 14:00 החלטנו שאנחנו לא מסוגלות להמשיך לצפות בסיטואציה המבישה והחלטנו לסיים את המשמרת. פנינו דרך מעבר הולכי הרגל ונתבקשנו ע”י החייל בנוכחות המפקדת ליטל להציג תעודה מזהה ולהניח את התיק לבדיקה.לסיום היום הקשה הזה הבחנו ב-2 חיילות בהירות שיער מלוות בכלב זאב, בודקות בעזרתו מונית פלסטינית. במשך 10 דקות הכלב קפץ ויצא מהרכב לפקודתן. הבדיקה לא העלתה דבר והנהג הורשה לנסוע.