בית איבא, יום חמישי אחה”צ, 27.5.04 תמר ל. ונורה ר. (מדווחת). בדרך לחווארה, ראינו מכוניות משטרה במספר צמתים, שיותר מאוחר התבררה סיבתם: אזכרה שהתקיימה לשנתיים להריגתו של גלעד זר (על הכביש ולא בבית קברות), הייתה סיבה לסגירת כבישים (כדי לשמור על שקט) ולהעמדת משמרות שוטרים מלווים במתנדבים מתנחלים. כאשר רצינו לחזור אחה”צ מבית איבא לחאווארה לאסוף את חברותינו, לא יכולנו לנסוע בכביש הרגיל ונדים (יבורך) שמכיר הכבישים בצע עיקוף גדול שגזל יותר משעה. בבית איבא משרתת כעת יחידת מילואים והשילוב של עופר המנוסה וחיילי המילואים משנה בצורה מהותית את הפעילות במחסום: החיילים לא צועקים, מוכנים להקשיב בסבלנות לעוברים במחסום ומנסים להקל, אם אפשר. החיילים עצמם מביעים בפנינו את סלידתם מקיום המחסומים ומהתפקיד שהוטל עליהם בתור שומרי המחסום. עדיין, יש בכל זמן נתון כ- 10 מעוכבים וקשה מאד להאיץ את שחרורם בגלל התלות בתשובות מהשב”כ. ניהלנו שיחה ארוכה עם עופר המציע כל הזמן ובכל פורום אפשרי להביא למחסומים חיילי מילואים מבוגרים יותר, לדבריו, ללא הועיל. בתוך כדי השיחה, מתברר שתמר מכירה היטיב את אחיו והשמחה רבה!!! בסך הכל, אין אירועים מיוחדים. מספר ניכר של פלסטינים העובר על פנינו מכיר את נשות המחסום וחוזרת התופעה של תודות רבות לפועלנו. כשהגענו סוף סוף לחווארה (ראה לעיל) נתגלתה תמונה אחרת לגמרי וניתן היה להבחין בהבדל הדרמטי הקשור בקבוצת החיילים המשרתת במקום (כולם חיילים צעירים). דוח חווארה יועבר על ידי מיכל.