ברטעה, יום א’ 16.4.05, אחה”צ חני ר’, ענת ש’, אלינור ד’, אורח גיל (עיתונאי), שולה ב’ (רשמה) הסגר נמשך כנראה ללא הפסקה מאז פסח/עצמאות/פיינל-פור/מאורעות עזה. היום הוראות המעבר במחסום מהודקות יותר מאי פעם, אולי יש התרעות מיוחדות. הכל מתנהל בהילוך איטי, שחור לבן. הרושם הקשה שפחות ופחות אנשים רשאים לעבור במחסום הזה! איזה הישג. בצד המערבי של המחסום – מספר הולכי רגל. ביניהם ערבי-ישראלי מכפר ערה שרוצה לבקר את משפחת אשתו בג’נין. היום אין לו סיכוי לעבור. למה? סגר. הוא מחכה שתתחלף משמרת, שיתחלפו החיילים במחסום ומנסה שוב. לא מצליח לו. ניסינו לדבר בשבילו, אין עם מי ואין על מה. אחרי שעתיים התייאש וחזר עם הפקלאות לברטעה.הולכי רגל אחרים עם תסריך כשר עברו ללא עיכובים משמעותיים.עייד נציג המת”ק הקבוע בברטעה השתחרר. מחליף אותו חייל סדיר שאינו דובר ערבית.שוטר כחול מספר לנו שהירדני שנעצר כאן לפני שלושה שבועות שוחרר לגדה ולא נעצר בישראל. גזירת חמשת הארגזים עדיין בתוקף. כן, הם יודעים שכל הסחורה ממילא עוברת בכל מיני שיטות ודרכים. בצד המזרחי של המחסום – סג”מ ע’ “מרשה לנו לעבור מזרחה רק לחמש דקות “בגלל הסגר” (המנטרה ). שש מכוניות מחכות בתור, שמתקדם באיטיות, אבל מתקדם. אין הולכי רגל. הילדון עם הקפה גילה אותנו. לא מצליחות להוציא ממנו חיוך.