בית איבא, יום א’ 30.05.05, אחה”צ משתתפות: שלי מ’, עליה ש’, ארזה, קרול ק’, נעמי ל’ (רשמה) בבית איבא בעיה לנהגי המוניות עליה נדווח בנפרד.בהגיענו 6 מעוכבים המחכים פחות משעה לתעודותיהם. חיילי המילואים צמודים לקלסר אדום ופועלים על פי נהלים כתובים, בין השאר רשימת הכפרים המותרים למעבר במחסום זה. כל אחרים מוחזקים כחשודים שהגיעו בדרכים לא כשרות לשכם. – אחד מהם צעיר (תלמיד או סטודנט), אביו מגיע ומדבר עם הקצין והוא משוחרר מייד כי אחד החיילים “טעה” ולא בדק איפה הוא גר.-סטודנט מעוכב שעה וחצי כי חיילים חושדים ש”זלג”, תעודתו מצויה בכיס אחד החיילים ואפילו לא הועברה לבדיקה. לדבריו עבר במחסום, לדברי חיילים לא יכול להיות.-משאית עמוסת רהיטים יוצאת משכם, החיילים מחזירים אותה חזרה ומבקשים שיוריד מחצית מהמטען כדי שיבדקו אותו. איש די מבוגר אשר נאלץ לעשות זאת בעצמו.-בכניסה לשכם שוטר עמוס מסמכים רפואיים מנסה להיכנס לשכם כדי לחדש מרשמי תרופות ובדיקות. ע’ קובע כי המסמכים ישנים וחובה עליו להשיג מסמכים רפואיים חדשים. כמו כן לשוטרים אין כניסה לשכם כי הצבא ביקש מהרשות הפלשתינית רשימת שוטרים להם יותר לעבור במחסומים ואולם הרשות אינה מספקת את הרשימה הרצויה. לכן “אף אחד לא עובר”.שיחה עם איברהים מרופאים לזכויות אדם מבהירה לו וגם לנו שכדי שיותר לכל אחד להיכנס לשכם לצורך טיפול רפואי יש צורך בהזמנה רשמית מגורם רפואי מוכר נושא תאריך אותו יום או בסמוך לאותו יום. מה לעשות שברוב הכפרים אין פקסים וכדי לקבל אישור שכזה יש צורך להיכנס לשכם? “שישלחו בדואר” אומר לנו ע’.-בחור צעיר עם ילד בן 3 וילדה בת 5 מספר כי בתו בת החודשיים מאושפזת בבית חולים והוא חייב להגיע אליה ואל אשתו אשר איתה כי “הילדים משגעים אותו”. תוך כדי בירור עם הרופאים מסתבר שהיא לא בבית חולים כי אם אצל הסבתא בשכם. הוא כנראה מנסה להעביר את הילדים לאמא . תוך כדי המתנה הוא מנדב לחיילים מידע אודות היותו מסובך עם המשטרה והם מזמינים עבורו ניידת. למזלו לקח את הילדים והסתלק לפני הגעת משטרה . קיבלנו כאן שיעור קצר ומאלף באימות עובדות ואמינותם.