אחה”צ
א-ראם, קלנדיה, 10 ביוני 15-18:30 בתיה ס., מרתה ק., ליה נ. (מדווחת) א-ראם וקלנדיה בצל החומה ההולכת ונבנית. בא-ראם ניגש אלינו מייד איגור, “אתם כבר מכירים אותימהדו”חות שלכם, אסור לכם לעמוד כאן, בבקשה להתרחק 10מטר” – הנוסח המוכר. איגור גם הסביר שלמעשה הוא עושה לנוטובה, מותר לו להרחיק אותנו מרחק 50 מטר.טילפנו לנאווה, שברשימות שלנו הופיעה כדוברת מג”ב ושםהוצגה תחילה כיועצת משפטית ואח”כ כקצינת תלונות ציבור,היא הבטיחה שתדבר עם המפקדים שלו, שיורו לו מייד לאפשרלנו לעמוד במקום הרגיל.כעבור כמה דקות אכן הגיע הטלפון, כנראה, כי איגור יצאאלינו, מרוגז כולו על כך שטענו שהוא הרחיק אותנו מרחק 50מטר. אי-אפשר היה לתקשר איתו בשום אופן, והוא כמובן מצאאת הדרך לעקוף את ההוראה הישירה שקיבל – מותר לנו לעמודבמקום הרגיל, אבל כרגע הוא מרחיק אותנו לצורך מבצעי.התלוננו שוב אצל נאווה – אפשר רק לקוות שריבוי פניותכאלו יביא לטיפול יסודי יותר מצדם בהתנהגות שלו.התור עצמו התנהל באיטיות יחסית, אבל לא היה ארוך, וכברראינו איטיים ממנו (הפעם ויתרו על רישום העוברים, אבלבהחלט בדקו גם ילדים).שוחחנו עם איש שרכבו נעצר כשניסה לעבור במסלול האח”מיםהמהיר – איגור לקח לו גם את תעודת הזהות, אבל גם אתהאישור שקיבל משמואל במשטרת נווה יעקב, ולפיו מותר לובהחלט לעבור בנתיב הזה. איגור החליט שהאישור הזה אינואישור. האיש הסביר שהוא מסיע את בנו חולה הסכרת לטיפול,הוא אינו יכול להתעכב, ולכן המשיך בלי תעודה בדרכולכיוון ירושלים. נתנו לו טלפון שלנו ושל אותה נאווה, לאשמענו ממנו.בג’אפר סיפרו לנו שעומדים לסגור בסוף החודש – לאורהעובדה שחצי כביש ייבלע על ידי החומה, ויישאר רק הנתיבצפונה לקלנדיה, אין להם טעם להמשיך ולקיים את העסק.העובדים יישארו בלא עבודה, “יישבו בבית כמו אישה”.מוחמד, תושב ביר נבאללה, לא יוכל לצאת לשום כיוון – ישמפעל של ג’אפר שם, אבל יתכן שגם הוא ייסגר, ואז הואמקווה למצוא מעסיק בירושלים, כך יוכל גם לזכות באישורמעבר. למי שיש רעיונות בהקשר הזה – הם יתקבלו בברכה.היה מדכדך מאוד להמשיך משם לקלנדיה, לאורך הכביש שכלנתיבו המערבי חפור. במקום התנהלו עבודות – יציקות בטוןשלא הצלחנו להבין בדיוק מה מטרתן, אולי יעמידו עליהן אתהלוחות. לאורך הדרך ראינו גם קבוצות קטנות של חברתהשמירה (“ארי”), שאיבטחה גם את העבודות באבו-דיס. בקלנדיה עצמה היה שקט, התור התנהל ביעילות, עם ההפרדהשהתמסדה לאחרונה לארבעה מסלולים, לפי קבוצות שונות. בפועלהנשים עוברות בתור אחד, וכל שאר המסלולים מתנקזים למסלולנוסף, שמוביל אל הגלאי. העומדים בתור נדרשו לעמוד במרחקרב מהגלאי – מה שמאט כמובן את המעבר. לא נתקלנו בדרישהלהרים חולצות, כפי שדווח בשלב מוקדם יותר בשבוע.אין יותר רוכלים ברחבה הדרומית של המחסום, עיגול התנועההיצירתי בצומת קלנדיה פורק בחלקו, יש עיגול חדש שעומדלמעשה במקום שבו עמדו הרוכלים. בצד הצפוני השוק עדייןפעיל, הטרנזיטים היו במקומם הרגיל, כולם מדוכדכים, איןעבודה, אין תנועה. גם הטרנזיטים בצד הדרומי מושבתיםכמעט, הדרך היחידה לחזור לכיוון א-רם היא בסמטאותהמפותלות של השכונה.מצידו המערבי של המחסום נפתח כביש חדש לכיוון עטרותוירושלים, כביש שאינו פתוח לבעלי תעודות כחולות. לפי מהשהסבירו לנו, אין לאורכו מחסומים, למעט בכניסה לירושלים.לא התעכבנו ארוכות בקלנדיה, נראה שאין מה לעשות שם,ובחרנו לחזור ברגל לאורך הכביש, לראות מה עושים השומרים- שמקפידים מאוד לא לאפשר גם תנועה רגלית בצד המנוטרל שלהכביש, ואינם מוכנים למסור פרטים על מה שמתבצע שם. הםחמושים כמובן כמו חיילים, לבושים בתערבות של בגדיםצבאיים ואזרחיים, ונוכחותם מדאיגה.נכנסו למספר עסקים – רובם עומדים לסגור, אין להם שום דרךלעמוד בשכר הדירה במצב שבו כל החיים השוקקים לאורך הכבישהמרכזי הזה יושבתו. מי שיכול מנסה למצוא מגורים בירושליםעצמה, אבל שכר הדירה שם עלה פלאים בתקופה האחרונה (דירתשני חדרים ב- 700 דולר, לפי מה שסיפרו לנו). באמת לאברור מה יהיה לאנשים לאכול.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-28-2026קלנדיה. הגשר שמוביל מירושלים למחסום קלנדיה
-