קונטיינר 14.6.04 אחה”צ נעה ע, אאידה פ-מ, נעה י (מדווחת) 4:00 לאור הדיווחים האחרונים שאין מעבר בפישפש ולא קורה הרבה במלון – החלטנו לנסוע ישר לקונטיינר דרך כביש מעלה אדומים-קידר (תודה לסילביה על המפה). לקח לנו כמעט שעה להגיע. הרבה פקקים בכביש מס’ 1. צריך לנסות למצוא דרך חלופית.מפקד המחסום קובי. תחת הסככה עם עוד שלושה – מג”ב. מעוכב אחד. בשמש. מכיוון אבו-דיס תור של 8 מכוניות, בעיקר מוניות, מכיוון בית-לחם כ-10 מוניות ומשאיות. אין מעבר לפרטיים. קובי קיבל את פנינו בשאלה- האם שמענו שמישהו מארגון זכויות אדם, אולי שלנו, העביר חגורת נפץ. לתמיהתנו האם הוא מאמין לדבר כזה, כל הנוכחים אמרו שכן.תוך 10 דקות התור משני הכיוונים הכפיל את עצמו. התווסף מעוכב ושניהם עמדו בשמש. לשאלתי למה הם לא עומדים בצל – “כי אתן עומדות שם”. זזנו משם והם הועברו לצל. תלונות מצד אלה שבאים מבית-לחם על שעה עד שעתיים של המתנה. קובי: “יש לי הוראות. אני עושה בידוק של 100 אחוז”. טלפונים למת”ק שהפנו אותנו לטלפונים שונים – אף אחד לא ענה. מייק רז טוען שבכלל לא שמע על המחסום הזה.בעיה חוזרת על עצמה: נהגים עם רכבים של חברות שאינם משאיות (טרנזיט של חברת קוסמטיקה, טנדר של חב’ הטלפונים וכו’) הורשו לעבור בבוקר, כנראה ע”י משמרת מחמירה פחות, אך אינם מורשים לחזור. הצלחנו לעזור רק לנהג אחד שהוציא טופס שמוכיח שהוא אכן העביר סחורה בבוקר. לכל השאר קובי לא מאמין וטוען שהם סתם משתמשים ברכב של החברה.אישה רעולת פנים הורדה ממונית וקובי ביקש ממני לוודא שהיא אישה משום שהיא אינה מוכנה לחשוף את פניה בפני גבר. “או שאת עושה את זה או שהיא לא עוברת”. היא אכן אישה. התנצלתי ועשיתי.בסה”כ – יחס אלים מילולית ועוין וחוסר עניין בתור המכוניות המשתרך