ג'וברה

15.30 – אחרי הרבה דין ודברים והטפת מוסר על זילזולנו בבטחון האישי שלנו, הסכים המפקד החדש של מעבר "תאנים" לפתוח את השער לג'וברה. לדבריו הוא בכלל לא ידע על קיומנו ועל כך שמישהו מבקר בכלל במחסום זה.

הביקור היה קצר. המחסום מאויש באנשי מילואים חביבים שהציעו לנו שתיה קרה והצענו את שלנו. לא היו מעוכבים ולא שבחי"ם וחזרנו בשלום למעבר.

ענבתא

14.15 – לא היו תורים באף צד. את שיפוץ המחסום כנראה סיימו והתנועה זרמה ללא בדיקות. מניסיוננו המר עם מפקד המחסום האחרון שנהג לשתק את התנועה כאשר התקרבנו, נזהרנו לא להתקרב הפעם ולא לשאול שאלות. המשטרה המתינה לנו כרגיל.

אירתח

16.15 – בשעה זו מעטים העוברים ולמרות שרק עמדה אחת מאוישת, מעבר הפועלים מהיר. לידנו עומד ישראלי מאום אל פאחם וממתין. הוא מספר על בן דודו פלשתיני מטול כארם שנשוי לדודתו תושבת אום אל פאחם ולהם כבר שלושה ילדים. הוא רשאי להכנס לישראל לעבוד ולגור בה אבל החליט לבקר את הוריו בטול כארם. בדרך כלל נתנו לו לעבור במעבר "תאנים" ללא בעיות ודווקא היום הרשו לו להכנס לשטחים באותו מעבר אך לא לצאת. היה עליו להמתין במעבר "אייל" עד שיתפנו ויבדקו אותו. בן הדוד המתין משעה 15.30  בשעה 17.00 הוא יצא.

17.15. מצטבר תור גדול, נכנסים הרבה אנשים בקרוסלה אך איש לא יוצא ביציאה. הקרוסלה נעצרת. עוד ועוד אנשים צובאים עליה. התור מגיע עד למגרש החניה ואף אחד אינו יוצא ביציאה.

17.25 – מטלפנים למת"ק והם מסבירים לנו שבודקים את הפועלים "אחד אחד". למה בכלל בודקים בכניסה לשטחים? למה איננו רואות את היוצאים "אחד אחד"? מסתבר שרק עמדה אחת פועלת כאשר לרשותם 18 עמדות.

עד שעזבנו נמשך התור הארוך. נוספו נשים, פועלות שעבדו בשדות התות (ואפילו ניסו לכבד אותנו)..

דרך אגב שאלנו על משכורות. עובדות החקלאות מקבלות 100 שקל ליום. עובדים מקצועיים בעיקר בבניין ושיפוצים יכולים להגיע עד ל- 350 ₪ ליום.

אייל

18.15 – השארנו את אירתח לבנות המחסום שהגיעו מ"אייל" ושסיפרו ששם הכל על מי מנוחות. גילינו לשימחתנו שהן צדקו ואפילו זכינו למחמאות מן הפועלים : "בגלל שאתן פה".

הם סיפרו שהמצב הנוכחי ב"אייל" כבר קיים מספר ימים ואפילו בשעות הבוקר יש שינוי לטובה.

                                                         (סוף)