מחסום אייל 04:30
זה אחד ממעברי הגבול מישראל אל הגדה המערבית. מערבית לקלקיליה.
כל העוברים במחסום קיבלו אישורי מעבר מהצבא, מרביתם פועלים. בצד הפלשתיני ישנו שער מסתובב, דרכה עוברים הפלשתינים אל תוך שטח הבדיקה בטרמינל.
הגענו ב-4:30 בבוקר ביום ראשון, ומצאנו כ-130 איש מחכים בטור מאחורי השער. מאחורי טור האנשים ראינו שער צהוב נוסף. מאחורי השער הצהוב קבוצה נוספת של אנשים מחכה. נראה שהפלשתינים עצמם מנהלים את השער הצהוב, מנסים למנוע הצטופפות מסביב לשער המסתובב. בשעה מוקדמת זו היה חשוך מכדי שנוכל לראות כמה אנשים עומדים מאחורי השער הצהוב. בשעה 5:45 בבוקר כבר יכולנו לזהות מאות אנשים מתקהלים מאחוריו. במשך השעתיים הראשונות שהיינו שם אנשים עברו דרך השער המסתובב אחד אחרי השני. השער נפתח לדקה, נסגר לדקה ושוב נפתח. פעם אחת ספרנו 65 איש עוברים דרכו בדקה, אולם הממוצע היה כ-22 איש בכל פתיחת שער. השער נשאר סגור לזמן של עד 5 דקות, או לשניות ספורות. הממוצע היה מעט פחות מדקה. לדברי דיצה שעמדה בצד השני של הטרמינל, היכן שממוקמת היציאה מישראל, ממוצע של 18 איש עוברים את הבדיקות ויוצאים מהטרמינל בדקה. הפלשתינים סיפרו שבכניסה לישראל ארבעה תאים לבדיקת אישורים נשארו פתוחים רוב הזמן. במשך כ-20 דקות נסגר תא אחד ורק שלושה פעלו.  
בסביבות 6:00 בבוקר טור הפלשתינים שעמד לפני השער המסתובב הפך לטור כפול. מספר האנשים מאחורי השער הצהוב המשיך לגדול ונראה שסבלנות האנשים פוחתת. אולי השעה מאוחרת לאנשים והם צריכים להגיע לעבודה בזמן? אנשים התחילו לחתוך את הטור פה ושם.

ב-6:20 הסדר נעלם ואנשים החלו להצטופף מסביב לשער המסתובב, כתוצאה מהדחיפות השער נתקע ורק 10 אנשים היו מצליחים לעבור בדקה. דיצה סיפרה שמצב דומה נוצר גם בצד היוצאים מהטרמינל.  
ב-6:24 ג'יפ צבאי הגיע למקום וניסה לגרום לפלשתינים לזוז אחורה. היו צעקות ודחיפות אבל לא כוונו רובים ולא נורו מיכלי גז מדמיע. החיילים לא רצו שאנחנו נעמוד שם וטענו שהאזור הוא שטח צבאי סטרילי. התווכחנו עם החייילם והם טענו שאנחנו מונעים מהם לטפל בבעיה.  
ב-7:00 החיילים עזבו. אנשים המשיכו להצטופף סביב השער המסתובב, אולם היו פחות אנשים באזור וב-7:30 כמעט לא נותר באזור אף אחד.  
על-פי פעילים בינלאומיים שעמדו בצד השני של מחסום אייל 3,368 איש עברו את המחסום מפתיחתו ועד 8:00 בבוקר. 

 מאוד קשה לצפות באנשים מקבלים כל כך מעט כבוד. אלו האנשים שקיבלו אישורים להכנס לישראל בשביל לעבוד אצלנו. הם קמים ב-2 או 3 בבוקר בשביל לעבור מחסומים אחרים לפני שהם מגיעים למחסום אייל. באייל הם יכולים לחכות שעה או יותר יחד עם מאות אנשים אחרים בגלל שישנם רק ארבעה תאי בדיקה. הם בלחץ להגיע לעבודה בזמן. לפעמים הם צריכים לריב אחד עם השני על מקומם בתור. רובם צריכים לחזור דרך המחסים בערב כיוון שאין להם אישורי שהייה ללילה. כך יום אחר יום. אחד הקבלנים שחיכה שעובדיו יצאו