9:30 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין.

10:00 חארס. בהפסקה קצרה לצורך הצטיידות סיפק לנו ע. מידע עדכני על האירועים אתמול והיום בשער חבלה.  לדבריו, המצב הולך ונעשה גרוע מיום ליום. גם בתקופת הרמדאן לא היה כל שיפור. משך הזמן המותר למעבר הולך ומצטמצם. היום, כבכל הימים, השער היה אמור להיפתח ב-6:30. בפועל הוא נפתח ב-6:50. רק ב-7:10 נאספו התעודות. אנשים שהגיעו לאחר שעה זו, (שהרי השער אמור להישאר פתוח עד 7:30) לא הורשו להיכנס ונאלצו לחזור על עקבותיהם. כלומר, בפועל החיילים מאפשרים את כניסת התושבים למשך זמן של 20 דקות בלבד. ע. מספר לנו בזעזוע על התעללות מסוג חדש שהיה עד לה הבוקר: בחור שהגיע רכוב על אופניו נדרש להעביר את האופניים מעל לקרוסלה, מבלי שייגעו בה. לאחר מספר ניסיונות שלא צלחו, שלוו בצחוק והערות גסות מצד החיילים, הוא ויתר והלך לו.   

אנו ממשיכים בדרכנו על כביש 55. קצת לפני עזון נוצר פקק תנועה עקב תאונה. רכב כבוי אש, אמבולנס מ.ד.א ושני ג'יפים צבאיים חונים באזור. במרחק מה חונות שתי המכוניות ההרוסות שהתנגשו זו בזו. בהמשך הדרך אנו עוברים את כביש הגישה לגינסאפוט וממשיכים לנסוע ברחוב הראשי של פונדוק – "כביש הדמים".

10:30 פנייה ימינה מכביש 55 מובילה אותנו לכפר ג'ית. בבית המועצה אנחנו מתקבלים בחמימות על ידי הגזבר, שזוכר אותנו מביקורנו הקודם. נאדים מתרגם לנו את דבריו של הגזבר , ומהם עולה גילוי מפתיע על קיומו של מנגנון מקומי, הנעזר בשני ארגונים בינלאומיים.

המנגנון הזה הוקם לפני כשבעה חודשים במטרה להתריע בזמן אמת על התנכלויות מצד מתנחלי חוות גלעד והצבא.  6 אנשים מתושבי הכפר, מאורגנים בשלושה צוותים בני שני תושבים כל אחד. כל צוות אחראי לצפות על אזור מסוים. ברגע שהצוות מזהה פעילות עוינת הוא מדווח למת"ק הפלסטיני ובמקביל לשני ארגונים צרפתיים:  Medicins du monde ו-Premier urgence- Aide medicin international. במידה ויש נפגעים, הם מדווחים גם לסהר האדום ולרופאים לזכויות אדם. לארגונים הללו יש מרכז בעיר העתיקה בירושלים – "מרכז אל קודס". כאשר המרכז מקבל דיווח על התנכלות, הוא מעביר תלונה לבית אל. 

אבל, הארגונים הללו אינם רק אמצעי להעברת מידע ולחץ על שלטונות הכיבוש. "הם מגינים עלינו", אומר לנו הגזבר, "וגם מושיטים עזרה של ממש. בתקופת המסיק הם סיפקו למוסקים שקים, מסורים ומזמרות, ואף שילמו לפועלים 100 ש"ח לכל יום  עבודה. הם גם מטפלים בצווי הריסה שאנחנו מקבלים".

תוך כדי  שיחה המכשיר הסלולרי של הגזבר מתחיל לצלצל, ואנחנו מוצאים את עצמנו נוכחים באירוע מתגלגל בזמן אמת : מתנחלי חוות גלעד יורדים לכיוון ג'ית, בעקבותיהם, כרגיל, הצבא, ואנשי הכפר יוצאים לקראתם. עד מהרה מתבררת ה"סיבה" להזדעקות המתנחלים: כמה מאנשי הכפר יצאו עם טרקטור כדי לפנות מצבור אשפה שנמצא בשטח הכפר, על דרך העפר שהמשכה מוביל להתנחלות. מפקד היחידה הצבאית מאיים שאם התושבים יתקדמו, הוא יחרים את הטרקטור, תושבי הכפר מתנגדים. לאחר דין ודברים, כשמתברר למפקד שאין כל בסיס חוקי לדרישתו, הוא וחייליו, יחד עם המתנחלים, נסוגים וחוזרים להתנחלות.

יחד עם הגזבר אנו נוסעים אל מקום ההיתקלות, במרחק כמה עשרות מטרים בלבד מבתי הכפר. קבוצה של תושבים מתגודדת שם, וביניהם ז. מכרנו. 

 תוך כדי שיחה מתברר לנו כי הממשל התחיל לספק לחוות גלעד אישורי בנייה. קבלן זריז אחד החל כבר לשכור פועלים לצורך פרויקט הבנייה שם. 

12:00 אנחנו יוצאים מג'ית ונוסעים דרומה דרך הכפרים אימאתין ופרעתא לנקודת תצפית קרובה לחוות גלעד במטרה לראות אם אמנם מסתמנת שם התחלת בנייה. ממרחק זה, ובהעדר משקפת,  אין בידנו לקבוע אם החלה כבר הבנייה בהתנחלות הבלתי חוקית, ופורעת החוק הזו .

12:30 חזרה בכביש 55 לראש העין.