אירתח, ג’בארה, ענבתה 5.6.06, בוקרמשקיפות: נעמי ל., רוני ש. (מדווחת)2 אורחים מגרמניה7.00 מגיעות לג’בארה, הכניסה לכפר סגורה ואין חיילים בבודקה. עבודות עפר בכניסה לטול כארם. משטרה כחולה מגיעה בטיסה וצעקות:”לסגור מיד את השערים ולהעיף את כולם”. אין כל הסברים ומיד הכל סגור. דורשים מאיתנו לעזוב את המקום.החלטנו לחזור לאירתח ואח”כ לנסות שוב את ג’בארה.7.15 – אירתח – זרם דליל של פועלים מעורב במשפחות אסירים יוצא מהמתקן. הפועלים מתוסכלים מאוד שהמתקן נפתח רק ב 6.15 למרות שיש להם אישורי עבודה משעה 5.00 בבוקר. יש בודק בכניסה ואח”כ נשלחים לחדרים שונים לבדיקה נוספת יסודית מאוד. לוקח כמעט שעה לעבור את המתקן וחלק מהקבלנים לא מחכה לפועלים. אין עם מי לדבר שם ואנחנו מצטרפות לשאלה של לאה ש. מיום ראשון (4.6) איך אפשר לטפל בנושא פתיחת המתקן יותר מוקדם?7.35 – חוזרות לג’ברה , בינתים פתחו את המחסום לכיוון שכם. פקק גבול ביציאה. אין כניסה לישראל (באירתח יש…).בענבתא תור מכוניות ארוך ביותר לכוון ענבתא, מהמחסום עד לצומת. אין יוצא ואין בא לא ברגל ולא ברכב. אנחנו לא מתעכבות כי רוצות להגיע לדיר שראף ולבדוק שם מה קורה לגבי עקירת הזיתים הצפויה שסוזן דווחה עליה יום קודם (5.6).9.20- ענבתא בדרך חזרה מבין איבא תור מכוניות ענק עד אחרי ההצטלבות. עצירת חיים מוחלטת. משאיות עם אספקה, ילדים, חולים, משאית עם כלובים של עופות גוססים מהחום, אנשים הנוסעים לעבודתם ועניניהם. כמו כן תקועים בתור ישראלים אשר הורשו לצאת מישראל ולא נאמר להם שלא יוכלו לחזור. אין כל מעבר , לא למכוניות ולא להולכי רגל. חם מאוד. המוקד ההומניטארי לא יכול לעזור כי יש התראה חמה על מחבל מתאבד בין ענבתא לג’בארה. אין מעבר גם לישראל.10.00 מודיעים לנו בטלפון שגם בשרון יש מחסומי משטרה ומחליטות לחזור לארץ. ליד עינב יש האמר צבאי אשר אוסר על כל המכוניות להתקרב למחסום ג’בארה. רק המתנחלים הטוענים שגרים באבני חפץ או בעינב יכולים לעבור.10.50 אחרי שחיכינו שם זמן מה החלטנו להסתובב ולחזור דרך צומת ג’ית ומחסום קלקיליה. בצומת ג’ית מחסום פתע אך הבדיקות מהירות ואין תור ארוך. בהמשך הדרך שקט ופסטורלי ואין כל סימן ללחץ או מתח בפונדוק ועזון.