העיירה אל ח'דר נמצאת ממזרח לכביש 60  (כביש המנהרות) המוביל מירושלים לחברון. בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.

אל ח'דר המערבית היא בעיקרה אדמות חקלאיות שהופקעו לבניית התנחלויות גוש עציון. אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם. בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת. מחסום אל ח'דר שימש מעבר מבית לחם מערבה, לכביש 60. במקום התפתח שוק קטן. משני עברי החסימה היו  תחנות מוניות. חברות מחסום ווטש דיווחו מן המעבר פעמים רבות. המחסום הוסר, וכיום יש מחסום קבוע בכניסה למנהרות של כביש 60 החדש. עם  סלילת הכביש הוגבלה הנגישות של החקלאים לאדמותיהם באל ח'דר המערבית, אך נשארו שתי נקודות בהן יכלו לעלות על כביש 60 הישן ועל שבילים המתפתלים מהם. היום דרך אחת חסומה במעקה הכביש ובבולדרים והשנייה במחסום שער.הדרך היחידה לעלות לשטח היא ברגל או עם חמורים. את המכוניות יש להחנות או לחכות להסעה בצד השני של הכביש. כך מדי בוקר וערב. גם ילדים החיים באזור זה נאלצים לרדת במורד שביל עיזים לכביש הסואן, לחצותו ושם לעלות על ההסעה לבית ספר. חברותינו מדווחות מן האזור כולו.  

בתוך תחומי הכפר עובר כביש גוש עציון-חברון שהוא הציר המרכזי שבו עוברת התנועה ליישובי דרום הר חברון. מחסום נמצא בכניסה לכפר. בקטע כביש זה אירעו זריקות אבנים רבות. במרץ 2006 הוצא צו תפיסת קרקעות ל-25 דונם סביב היישוב לצורך הקמת "שטח ביטחון מיוחד" (שב"מ) וגדר התרעתית סביב ההתנחלות הסמוכה, כרמי צור.  בכפר מתקיימות הפגנות של תושבי הכפר נגד תפיסת הקרקעו, בהשתתפות פעילים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים. באפריל 2019, הופקעו עוד 401 דונם מאדמות הכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילת כביש העוקף את בית אומר ממזרח.  מ

 

מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"

המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות  על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.

המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה. 

באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.

בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.

מעודכן לנובמבר 2019 

 

מקום זה בעל חשיבות רבה לפלסטינים משום שכאן מרוכזים שרותי ההיתרים של תושבי בית לחם והכפרים שמסביבה: הזקוקים לכרטיס מגנטי לאישור עבודה בישראל, לאישורי כניסה לביקור חד-פעמי בישראל לצורכי בריאות ודת, לאישורי משטרה שונים ועוד.