שבת
לכאורה שלווה, המתנחלים התרגלו לקחת חופשה במהלך היום, אך המתח קיים כל הזמן כי לא ידוע מה ילד רגע ובסוף שוב קורים דברים קשים. להזכירנו שהכיבוש נמשך ושהמתנחלים הם אדוני הארץ.
כל הליוויים עברו בשקט. רועי אל-פארסייה חצו מתחת לגשר אל שדה בצל שכבר נקטף. אחר כך ירדו הילדים וחלק מהמבוגרים במכוניות של המלווים אל  ברכת מים בעמק המעיינות לרחוץ בכיף ב”ים של הבקעה”. המקום הזה עדיין לא נוכס לגמרי על ידי המתנחלים.

ארבעת עדרי הבקר השייכים לרועי עין אל-חילווה, ששהו בסביבות איבזיק שבקרבת העיר ברדלה,  חזרו הביתה בגלל תקיפת המתנחלים בשבוע שעבר. באותה תקיפה שמונה פרות נורו ונרצחו בידי המתנחלים והם לא רצו להישאר שם עוד. הרועים הורידו את עדרי הבקר האלה לשתות מים במעיינות של אום ג’מאל ושל עין אל-חילווה הסמוכים למקום מגוריהם ומשם חזרו הביתה. הרשות הפלסטינית סיפקה סוף סוף כמה טונות של שעורה ואבוס לרועי עין אל-חילווה והם יכולים להאביס את הפרות ולוותר כרגע על המרעה.
גם באל-פארסייה היה שקט לאורך כל היום והעברנו את הזמן בשיחות עם הנשים והילדים בליווי כוסות מרובות של תה וקפה .
אחרי הצהריים, בדרך כלל מועד לפורענות, עברו בשקט, למעט שתי תצפיות של רבשצי”ים (רבש”צ: רכז ביטחון שוטף צבאי). הראשונה של זה מהתנחלות משכיות, שצפה על עדרי הבקר השותים והשנייה של רבש”צ התנחלות רותם, שעלה לצפות מהבקעה על נשות אל-פארסייה.
משמרות הלילה הגיעו לעת ערב והתחלקנו ל’נוכחות מגינה’ (שהייה עם הפלסטינים סביב כל שעות היממה) באל-פארסייה, עין אל-חילוווה ועין א-סכות.
באל-פארסייה המלווים שותפים בשמירה לילית על המקום יחד עם הרועים הגברים וזאת כדי למנוע מהמתנחלים לנתק כבלי חשמל או לרוקן מיכלי מים או בכלל להסתובב בתוך אל-פארסייה.

אך כנראה אין סיכוי שהיממה תסתיים אי פעם בטוב. בשעה 22:00 מ’ הודיע כי מתנחל על טרקטור  נכנס לאל-מייתה , יישוב בדרך מתיאסיר, גנב עגלה, רתם אותה  לטרקטור ויצא איתה לעבר הכביש לכיוון המאחז אשר ליד המחסום . שני מלווים יצאו מייד בעקבותיו אך לא הספיקו לעצור אותו. מכונית ישראלית שנסעה לפניהם לא אפשרה להם לעקוף  והטרקטור כבר הגיע למאחז. הם לא יכלו להיכנס למאחז כי שם יש מתנחלים אלימים. הודענו לצבא – אבל החיילים לא עשו דבר. הרועים במייתא לא רצו להתלונן למשטרה, ואולי בצדק. הם אמרו שאין סיכוי שהמשטרה תעשה משהו, ואולי אפילו תמצא תרוץ לעצור אותם.
כך עברה לה עגלה של פלסטינים לארץ אדוני הארץ המתנחלים ושוב למדנו וחווינו שבכיבוש לית דין ולית דיין.

יום ראשון
בבוקר כשחזרנו הביתה ראינו במחסום חמרה כ-40 מכוניות עומדות בדרכן לטובאס. חיילים לא נראו במחסום. אולי עוד לא התחילו להעביר או כפי שמספרים הנהגים – מעבירים מכונית אחת מדי רבע שעה. כנראה הגיעו אחרי שעתיים עד ארבע שעות ליעדם. חופש תנועה זו עוד זכות שנגזלה מהפלסטינים.
אין דין ואין דיין ואין גם למי להתלונן.