הגענו לבקעה לנוכחות מגינה ולליווי רועים כבר ב 05.30. התחלקנו לצוותים ויצאנו ללוות את הרועים ולנוכחות מגינה באל-פארסייה .
הליווי של  א’ ב’ ול’ רועי אל-פארסייה השוהים כעת  בעין א-סכות ושל ש’ מאל-פארסייה אלחמאיר השוכנת למרגלות גבעת סלעית עברו ברוגע כשהכבשים נהנות משפע מזון בשדות השלף של השעורה והתירס .
גם הליווי של החקלאי מברדלה להשקיה וקטיף מילונים והנוכחות המגינה באל-פארסייה עברו בשקט וללא הפרעות מצד המתנחלים.
10:30 – 14.00 ליווינו גם את  פרותיו של כ’ בוואדי שאק  המצוי במרחק של 3 ק”מ מאל-פארסייה .
בימי חול מגיע לשם לעתים המתנחל גלעד וחבריו ומפזרים את העדר שלהם ומגרשים אותם משם. הפעם גם שם המרעה עבר בשקט .
בעין אל-חילווה ירדנו לליווי הפרות של פ’ וה’ למעין להשקייתן במים .

אחה”צ בעין אל-חילווה בסביבות השעה 17.00 נראו מספר נערים בחולצות לבנות שירדו ממשכיות אך הפעם לא נכנסו לתחומי המגורים של המשפחות ולא הטרידו את הרועים ומשפחותיהם. שני נערים כבני 17, בני רותם, שהו כנראה אצל חבריהם במשכיות ורכבו על חמוריהם בחזרה לכיוון רותם. הנערים האלה נכנסו לסביבת המגורים של אל-פארסייה וחצו את השביל. לכאורה התנצלו שזה היה בטעות אך הם המשיכו לסוכת התצפית מעל אל-פארסייה . גם שם  היתממו כאלו לא עושים דבר, אבל הרושם היה שהם מנסים להפחיד את התושבים . הם ירדו לאזור הפאנלים הסולריים של משכיות , ואנחנו שחששנו שיזיקו לא הורדנו את עינינו מהם כל הזמן . אחד המתנדבים שלנו, סול, המתנדב בימים רגילים במסגרת שירות לאומי לתמיכה בלימודים בנערים מתקשים, ניסה לפתח אתם שיחה ללא הצלחה. לדבריהם כל הערבים רוצים להשמיד אותנו, וחשוב לגרום להם לעזוב ולפנות את שטחי א”י שנועדו ליהודים בלבד. סול לא ידע את נפשו מרוב עצב – אם כבר בגיל 17 הם כאלה – מה  יקרה בעוד שנתיים שלוש …
הם עזבו בסופו של דבר בסביבות השעה 19.00 אבל השקט המדומה , שכבר ניכר בדבריהם של אותם נערים נקטע בשעה .22.00

המתנחל גלעד מהמאחז טנא ירוק ליד אל-פארסייה , חברו המתנחל בנצי ממשכיות ועוד שנים נוספים הגיעו לסוכת התצפית שמעל לאל-פארסייה וחגגו בשתייה מרובה של בירה ויין. את הבקבוקים השליכו ברעש וגלגלו אותם לעבר בתי הישוב. תושבי אל-פארסייה התעוררו די בבעתה. התקשרנו למשטרה בהסכמת התושבים. גדעון השוטר הגיע אחרי כ-40 דקות ושמע את גרסתנו וא”כ עלה לשוחח עם המתנחלים. אלה סיפרו לו שהם יושבים שם בשקט ולא מפריעים ולא עושים דבר. השוטר קיבל את גרסתם בלי לסלקם והלך. המתנחלים המשיכו לשבת שם בסוכה ולהרעיש ולהפחיד ובשעה 1.30 אחרי חצות הם הסתלקו. אחת המכונית שלהם עברה עם אורות כבויים בשביל התחתון של הישוב בכוונה להטריד את א’ שמשפחתו חיה שם .

מסע ההפחדה שלהם הצליח. כשמשמרת הלילה נאלצה לעזוב ב05.30 לפני בוא משמרת הבוקר, נשות הישוב פנו אלינו ושאלו בחשש גדול מתי תגיע משמרת הבוקר. הרגענו אותם שהמשמרת תגיע בשעה 06.00 .

אין יום שעובר לגמרי בשקט בבקעה. אי הבטחון של התושבים הולך וגובר מיום ליום.