יום ג’ 15.04.25 משמרת לילה בפארסייה

בסביבות השעה 19.00 הגענו אריאל ואני למשמרת לילה. קיבל את פנינו סול, ששהה במקום כבר מספר ימים.

ישבנו מעט עם התושבים, שוחחנו, שתינו תה אך כבר בשעה 21.00 התקבלה קריאה  מק’, אחד מרועי עין אל חילווה. מייד נסענו אליו.

הסתבר שכ-10 מתנחלים ישבו בסוכה הצופה על המאהל שלו. אנשי הבית חששו מאוד אז נשארנו לשבת איתם. כעבור רבע שעה המתנחלים (כנראה תלמידי ישיבת משכיות) עזבו ועלו ברגל לעבר המאחז בצידו השני של הכביש.

היינו רק שלושה באותו ערב ולכן כולנו נשארנו ללון בפארסייה, שם יש ילדים קטנים ומשפחות. הסברנו זאת לאנשי עין אל חילווה, שהתחננו שנישן אצלם. הם חוששים כל הזמן מהמתנחלים שמסתובבים ביניהם באופן חופשי ואין לדעת מתי ואיך יבחרו לתקוף ולפגוע. ביקשנו שיקראו לנו עם כל סכנה שתתעורר ואנו נגיע מייד. המרחק בין עין חילווה ופארסייה הוא 7 דקות נסיעה.

הלילה עבר בשקט וללא ההפרעות בשני המקומות הנ”ל. אך האימה והחששות מהמתנחלים שעלולים להגיע מדירה שינה מעיניהם מדי לילה.

אבוי לחיים כאלה.

יום ד’ 16.04

ב 6.30 בבוקר הביאו אותי אריאל וסול לתחנת האוטובוס ליד התנחלות מחולה, משם נסעתי לירושלים ומשם לתל אביב. אני הגעתי למקום הבטוח אך בלב כבד וחששות על רועי הבקעה ומשפחותיהם, שחיים בפחד מתמיד מפני אלימות המתנחלים יומם ולילה.