ארתאח-ג’בארה-א-ראס-ענבתא, יום ב’, 8.5.06, בוקרמשקיפות: ציונה א’, רוני ש’ (מדווחת)ארתאחהמתקן נראה נטוש, אך במגרש החנייה 3 אוטובוסים להסעת משפחות אסירים. בכניסה מהצד הפלסטיני מחכה אדם שיש לו תור לבית חולים לניאדו בנתניה לשעה 8.30. מבקש שנבדוק אם יפתחו את השער.במת”ק נאמר לנו שיפתחו בשעה 7.00 למעבר של משפחות האסירים (שמתחילים להגיע), ואז יתנו לו לעבור יחד איתם. יותר מאוחר בדקנו בטלפון אם אמנם עבר, והוא כבר היה בדרכו לבית החולים.ג’בארה7:15 – במעבר דרך הכפר לשער הילדים התברר שהאוטובוסים שלהם כבר עברו. יד סגר מוחלט לכניסה לארץ. פועלות רבות עוברות לג’בארה עם אישור לעבודה שם. המעבר מהיר. אשה שהיה לה רק צילום של האישור – הוא נלקח ממנה בטענה שהוא מזוייף. למרות טענתה שהיא עוברת כך תמיד – עליה ללכת למת”ק ולקבל אישור מקורי.7:35 – שער הילדים והשער החקלאי נסגרים.בשער התחתון ליד אבו חאתם יש כניסה רק לבני משפחה.המחסום לכיוון טול כרם עוצר אותנו פלסטיני שיש לו אישור (תקף לשנתיים) לעבד את אדמותיו בפרעון, אך לא נותנים לו לעבור. לקחנו את פרטוי והעברנו לתמי כהן לטיפולה.א-ראס8:10 – הכביש שנסלל “לרווחת התושבים” מלא מהמורות ובורות. מסוכן לנסוע בו.תור של 10 מכוניות לכיוון קלקיליה. כשאנחנו מגיעות המעבר נעשה מהיר למדי. מכיוון קלקיליה צפונה – המעבר חופשי. מכיוון טול כרם, ג’נין ושכם – אין מעבר לגילאי 16 -30 , כולל סטודנטים וסטודנטיות. מת”קניק (ר.) עומד בצד ולא מתערב. אינו מנסה לברר ולעזור. אנחנו מתקשרות למתק לברר מה דינן של הסטודנטיות, ומתברר שמותר להן לעבור. ר. טוען שהחיילים אמרו לו שאסור. רק כשאנחנו לוחצות עליו לברר ענין של סטודנטית מסויימת בגיל 18 הוא מתקשר לברר.אם ובתה מטול כרם רוצות לעבור לקלקיליה. לאם מותר, ולבת אסור. הסיבה: הארוס של הבת (אסיר בישראל) הוא תושב קלקיליה. לכן עליה להגיש בקלקיליה בקשה לביקורי קרובים. אך אינה יכולה להגיע לקלקיליה מפאת גילה. אמה איננה יכולה להגיש בקשה בשמה. ר. אינו מוכן לעזור. אחרי שאני מאיימת עליו שאתקשר עם מפקדו קאמיל – הוא טורח להתקשר בטלפון. הצענו לשתי הנשים לחכות בצד.לצערינו לא לקחנו מהן את מספר הטלפון, ולא יכולנו להתקשר תשאול אם עברו.09.05 עם יציאתנו משם, אנו רואות שנוצר תור של כ 20 מכוניות לכיוון קלקיליה. ליד התנחלות עינב עובד בולדוזר, לפריצת כביש חדש, או להכנת תשתית לשכונה חדשה.ענבתא9:40 – כמעט אין תור בכניסה וביציאה. מצפון לדרום, כלומר, מנפת ג’נין וטל כרם לכיוון שכם, המעבר אסור לגילאי 16 – 30. הכניסה מותרת לכולם חוץ מאשר לישראלים, אך החיילים מרשים לערבים הישראליים לעבור ברגל, ולהשאיר את מכוניותיהם מחוץ למחסום. כמעט שאין בדיקות בכניסה לענבתא. החיילים אדיבים. נהגי המוניות מחכים ללקוחות ורוצים לדבר “פוליטיקה” .אנחנו ממשיכות לבית איבא.מול הכניסה לרמין אנו רואות עצי תאנה ועצי זית כרותים ומושחתים. מנסות לברר עם נהג המונית שמחכה בתחנה המאולתרת ועם נוסעיו. משערים שהמתנחלים עשו זאת, אך אין להם הוכחה. גם בדרך חזרה לא מצאנו את מי לשאול.