ארתאח-ג'בארה-ענבתא, יום ג', 9.5.06, בוקרמשקיפות: רותי כ', שלומית ס', אלינוער ב' (מדווחת)ארתאח6:15 – עברו פסח, ימי הזיכרון, יום העצמאות – וארתאח שומם, השער נעול, אין נפש חיה.ג'בארה6:20-7:15 – מתחם המחסום שומם. מגרש החנייה העצום חסום: דומה שהגדה מלאה פילים לבנים מכוערים כאלה. כמה כסף נשפך כאן. אבו חאתם מתלונן על חוסר פרנסה. נראה שהתשלום עבור הקפה שלנו הוא הכנסתו היומית היחידה. למעלה, בכניסה לג'בארה דרך שער 753 (22, שער הילדים) מצטופפים עשרות פועלים חקלאיים שנבדקים ביסודיות ובאיטיות. האוטובוסים עם הילדים עוברים אחרי עיכוב קצר. נראה שנוכחותנו מניעה את החייל לעשות לנו "להכעיס", ואנחנו מתרחקות מעט. בשעה זו אין כמעט מכוניות בא-ראס. ענבתא8:45-9:45 – בדרך חזרה מבית איבא (דו"ח נפרד) אנחנו מתעכבות בענבתא.גם היום מותר לכלי-רכב משופה, בית ליד וספרין לצאת, ולצאת ברגל "לכולם" אומר החייל. ובכן, לא בדיוק. נבדקים הכרטיסים המגנטיים של סטודנטים, וניתן להם לעבור. אח ואחות, סטודנטים בשני מוסדות שונים בשכם, מעוכבים. הכרטיס של האישה בסדר, עם הסטודנט יש בעיה. הכרטיס שלו דהוי ("כובס בטעות") ואינו זהה בדיוק נמרץ לכרטיסים האחרים. מלכוד: כדי להנפיק כרטיס חדש עליו להגיע לשכם, וזה לא מתאפשר לו. בירורים במקום וטלפונים שלנו למת"ק מעלים לאחר בדיקת מספר הזיהוי שלו שלפי המחשב ("המעודכן" לדברי ס' מהמת"ק) הוא אינו רשאי לעבור, ויש גם אי-התאמה בין רישום מקום המגורים שלו למקום מגוריו האמיתי (שופה, לדבריו). הוא מוחזר אחר כבוד לטול כרם. הרושם שלנו הוא שלמרות הכל מדובר בטעות בתום לב. לאחרונה פניות לקמיל רמת"ק טול כרם בטלפון או באי-מייל אינן נענות. הצענו לבחור לפנות למת"ק הפלסטיני, אבל דומה שמאז הבחירות ברשות נותק הקשר בין המת"קים. כללית, זמן המחסום הוא מה שלא פעם ניסחו חיילים באוזנינו כ"להם יש זמן אחר". 4 חיילים דנים ביניהם בבעיות שונות, חייל אחד בודק את היוצאים – והאנשים פשוט עומדים בשורה ומחכים, כנועים ואומללים. "הם מחכים דווקא מפני שאנחנו ארבעה" אומר לנו מפקד המחסום. סתם ולא פירש.