ארתאח-ג’ובארה-ענבתא, יום א’, 6.3.05, בוקר צופות: דפנה א’, אורנה פ (מדווחת)אורחות: אפרת, אדווה ארתאח 7:30 אין תור וכמעט אין ממתינים. לדברי הפלסטינים והחיילים המחסום נפתח בשעה 5:45. החיילים ציינו שהיה עומס עד שעה 7:00. החיילים אדיבים אל הפלסטינים ואלינו.שלוש ניידות משטרה חיכו לארבעה אוטובוסים של משפחות אסירים.תושבי כפר קפין אשר ליד באקה אל-שרקיה מתלוננים כי עליהם לעשות עיקוף גדול מאוד על מנת להגיע לעבודה בבאקה הסמוכה, למרות שיש להם את כל האישורים הנדרשים. הם רוצים לעבור דרך המחסום שליד נזלֶת עיסא – קרוב לבאקה. העיקוף לוקח זמן רב והנסיעה עולה 80 ₪ לכל כיוון.הלכנו לקנות פיתה בצד השני של המחסום. שני חיילים ליוו ואבטחו אותנו במהלך הקנייה (כמובן מבלי שביקשנו). הפיתות ממש טעימות…ג’ובארה 8:00 – נאלצנו לחנות מתחת למגדל השמירה כי החיילים מנעו מאתנו לחנות ליד אבו חאתם. מפקד המחסום, חייל בחובה, אסר על החיילים לדבר אתנו. לדבריו רק לו מותר לשוחח אתנו.המחסום הצפוני בכניסה לטול כרם עדיין מאויש.עמדת מג”ב ממערב למזרח לא מאוישת.החיילים לחוצים ונוקשים בכל הנוגע להנחיות. הם חובשים כובעי פלדה. חיילות משטרה צבאית מנסות להגמיש את הכללים אך ללא הצלחה. אישה מבוגרת ללא אישור כניסה לישראל מבקשת לבקר את אחותה שגרה בטייבה (יש לה אישור שאחותה מתגוררת שם). החיילת רצתה להעביר אותה אולם מפקד המחסום סירב. הצענו לה לפנות למת”ק לקבל אישור מעבר קבוע.שלושה פועלים ללא אישור ניסו (כנראה) לעבור לישראל ללא הצלחה (בינתיים). לדבריהם הם רוצים להתפרנס, אך אין להם מעביד קבוע שישלם עבורם את אישור הכניסה.לסבלים שוב מחרימים את העגלות. לדבריהם כך לא ניתן להתפרנס. לדברי החיילים הם מפריעים לסדר במחסום והם יכולים לבצע את עבודת הסבלות ללא העגלות. לפני שעזבנו הציע לנו מפקד המחסום לא לעמוד בשל התרעות חמות על אזור המחסום – במיוחד בכניסה לטול כרם.ענבתא 8:45– מחסום נעול ולא מאויש. ארבע מכוניות, אוטובוס אחד, תנועה דלילה.צעיר מספר לנו כי לאביו יש עדר כבשים שרעו בגלבוע ליד ערבון באזור ג’למה. לדבריו אביו התקרב עם העדר לגדר והוכה בשל כך בידי חיילי מג”ב. אין שם מקומות אחרים לרעות עם העדר. הוא דיווח על כך למשטרה הפלסטינית והנושא בבדיקה.