ארתאח (שער אפרים), בית איבא, חבלה, מעבר אליהו, מעבר תאנים, ענבתא, יום ה’ 8.7.10, אחה”צ
לפי נסיון העבר, הקפדנו לבוא לעת פתיחת השער. אך השער נעול. משיחה עם הממתינים בסככה (שהוקמה לאחרונה בצד הדרך) הסתבר כי לפני שבועיים שונו המועדים – עכשו השער פתוח בין 14:00 ל-15:00 בצהרים ובין 17:00 ל-18:00 בערב. למרות שהשינוי לטובה, קשה מאוד להתפרנס כשהזמן קצוב במשורה. רוצים שהשער יהיה פתוח כל שעות היום, משש בבוקר עד שש בערב. לשאלה מדוע אינכם מתארגנים משיבים: "נסינו. לא הצלחנו." הסככה (מפח) אינה מפיגה את חום חודש יולי, המעיק כדרכו, בפלסטין. ולכן לא מובן מדוע הקדימו הפועלים לבוא, הרי ידוע להם מועד הפתיחה החדש. האם לא עלה בידם למצוא עבודה? האם, כשהפרנסה אינה מצויה, הזמן כל כך לא נחשב? האם לנוכח תלאות היום יום, ישיבה באפס מעש בחום היום, אינה מעלה ואינה מורידה?
13:25 מעבר אליהו/שער 109
הגענו אליו מכביש 55. המכוניות נוסעות, בשני הכיוונים, ללא עיכוב. חולפים על פני עזון – הדרך פנויה.
14:00 אלפונדוק (במוסך)
באנו לאלפונדוק לחפש את אלו שהשתתפו בסרט "שטח C" ( הסרט נעשה על ידי פעילות מחסוםווטש). רצינו להזמין את המשתתפים להקרנת הסרט שתתקיים בסינמטק תל אביב ב-30 ביולי. יש להשיג עבורם אישורים בעוד מועד ולסדר הסעה. עבד (אחיו של אחד המשתתפים) מבקש לדעת אם צריך "מגנטי", כמה אנשים יהיו בסינמטק, מה צריך לעשות שם. חשש והיסוס ניכרים בפניו.
מוסכניק שני מספר כי הוא מנוע. אסורה עליו הכניסה לישראל למשך שלוש שנים. הוא, אמנם, ישב בבית הסוהר אך לא על רקע בטחוני. באלפונדוק אין עבודה, הוא אומר. המשטרה נכנסת רק כדי לגרש נהגים ישראליים הבאים לתקן את רכבם בשטחים הכבושים. מניין יבוא עזרו – אינו יכול להתפרנס לא בישראל ולא באיזור מגוריו. הוא מבקש עזרה. קרין נותנת לו את מספר הטלפון של סילוויה.
נסענו לראות את בית איבא. אין זכר למחסום.
14:45 מחסום ענבתא
התנועה זורמת. ממשיכים לארתאח. בפניה לעינב – משטרה
תור ארוך. חיילת חמושה. לשאלה האם יפתחו לנו את שער ג'בארה, היא משיבה: "אני לא יודעת אם השער שייך לנו." (כוונתה, מן הסתם, אם השער בסמכותה.) עכשו החיילת החמושה עסוקה. אם נמתין חמש דקות, היא תנסה לברר אם יש מפתח. מסביב "אין פרץ ואין צווחה" ובכל זאת חייל מ.צ. אומר בחומרה: "המפקד בודק עכשו את הארוע." אנחנו מאמצות את עינינו – שמא נשמט דבר מה ממבטנו. לא ולא. מסתבר כי רצוננו לבקר בג'בארה הוא-הוא הארוע. אנחנו מתבקשות לעצור, פעם בכה, פעם בכה ועוד פעם בכה. חייל מבקש את תעודות הזהות שלנו ומיד מנחית עלינו מבול שאלות: "מאיפה באתם? לאן נסעתם? באיזו שעה נכנסתם לכביש 55?" ובטון תקיף יותר: "מה אתם כותבים?" (מחשבות) "מה עשיתם שם? מי אתם בכלל?" ועכשו בהרמת קול: "מה זה מחסום ווטש?" החייל רושם את מספרי תעודות הזהות. מתקשה לפענח את שמותינו. "איך קוראים לכם?" הוא שואל. אנחנו: "האם לכל אחד שרוצה לבקר בג'בארה לוקחים את תעודת הזהות?" החייל: "כל יום. כל שעה." אנחנו: "לא היה כך בעבר." החייל: "תמיד יש פעם ראשונה!" (עם קביעה נחרצת זו אין להתווכח.) תעודות הזהות עדיין לא הוחזרו. ארבעה חיילים, לפחות, מבררים אם מותר לפתוח את השער. אנחנו: "אמרתם לנו לחכות 5 דקות ובינתיים עברו 20 דקות. כבר אין לנו זמן. בבקשה תבררו." החמושה צועקת: "עשינו את זה בשבילכם. אתם לא רוצים – לא צריך!" ואכן נאלצנו לוותר על הביקור. שמענו כי אתמול היו קשיים במחסום ארתאח ורצינו להיות בשעת השיבה הביתה. ברגע האחרון אנחנו מבחינות במתנחל נושא כרזה כתומה, בה הוא מברך את נשות המחסום על תרומתן לארגוני הטרור.
15:30 ארתאח/שער אפרים
שומר אזרחי מרשה לנו לחנות במגרש החנייה (לאחר ברור טלפוני).
הפועלים חוזרים ללא בדיקה, כל בדיקה – לא בדיקה ביומטרית ולא הזדהות באמצעות הכרטיס המגנטי. מסתבר שביטלו את בדיקות אחר הצהרים. הביטול מעורר פליאה – הן הסדרי בדיקה חדשים הונהגו זה לא כבר. נראה כי תקנות וביטולן בשטחים הכבושים הן בגדר גחמה. הפועלים, כדרכם, מברכים אותנו במאור פנים. אך יותר מאחד קוראים אלינו: "תבואו בבוקר. בלגן. בלגן. בלגן."
חבלה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חבלה (1393)
מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, על הדרך הקצרה שחיברה במשך מאות שנים בין קלקיליה לעיירה הסמוכה חבלה. מכשול ההפרדה חוצה דרך זו פעמיים וניתק את תושבי קלקיליה מאדמותיהם שבמרחב התפר (בין הגדר לקו הירוק). מתחת לכביש 55 יש מעבר שמחבר בין קלקיליה לחבלה. מכשול חקלאי זה משמש את החקלאים ובעלי המשתלות הפועלים לאורך כביש 55 מהקו הירוק ועל שני צידי דרך הכורכר המובילה למחסום. מחסום חקלאי זה משמש את תושבי ערב א-רמאדין א-ג'נובי (המנותקים מהגדה המערבית), שעוברים דרכו לגדה המערבית ובחזרה לבתיהם. שעות הפתיחה של מחסום חקלאי זה (3 פעמים ביום) ארוכות מהרגיל, כשעה (לאחרונה קוצרו ל-45 דקות), ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בגדה המערבית הכבושה.
Nina SebaAug-18-2025חבלה: השער בשלבי סגירה
-
מחסום / מעבר אליהו 109
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום אליהו, המכונה גם "מעבר הפירות", הוא אחד המחסומים העיקריים בין ישראל לגדה.
הוא ממוקם על כביש 55 בין אלפי מנשה לבין הפנייה לקלקיליה ולצופים, יותר מ-4 ק"מ ממזרח לקו הירוק, בגדר ההפרדה, המנתקת את קלקיליה מאדמותיה שמדרומה, ובכך, נשארת אלפי מנשה ממערב לגדר. התוואי של הגדר יצר מובלעת גדולה של שטח פלסטיני ממערב לגדר - מרחב התפר.
המחסום הזה, קילומטרים ספורים מעבר לקו הירוק, מיועד "להתיישבות הישראלית באיו"ש ולאוכלוסיית מרחב התפר".
המחסום מנוהל על ידי חברה אזרחית. עוברים בו בעיקר רכבים ישראלים הנבדקים ביציאה לישראל, רכבים של ישראלים ערבים מעוכבים מדי פעם, ונבדקים ביסודיות במתקן מיוחד.
גם פלסטינים עם היתר מיוחד לאדמותיהם שבמרחב התפר מורשים לעבור בו, ברגל, ולעיתים ברכב.
Pitzy SteinerMay-15-2022עבודות בכביש
-
מחסום / מעבר ארתאח (שער אפרים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום לפלסטינים בלבד. הוא המחסום העיקרי למעבר פועלים מצפון הגדה. פועלים בעלי אישור כניסה לעבודה בישראל וגם לעוברים לצורכי מסחר, רפואה ולביקור אסירים. ניתן לעבור את המחסום אך ורק ברגל.
המחסום ממוקם מצפון לכביש 557 ומדרום לטולכרם. מופעל בידי חברת אבטחה אזרחית, שעות הפתיחה: בין 4:00 ל-19:00 בימי חול.
ב-2007 כחברות מחסום ווטש התחלנו להגיע אליו לפני פתיחתו ב-4 בבוקר ולדווח על התנאים הקשים והתורים הארוכים והדחוקים של פועלים. הפועלים שעוברים ממשיכים את דרכם בהסעות לעבודה לרחבי ישראל.
בתקופה הראשונה לפעילותו עברו כ-3000 ואח"כ 5000 איש כל יום.
בגלל מספר קטן של עמדות בדיקה ועיכובים שרירותיים לפרקי זמן ארוכים ב"חדרים" פועלים חששו לאחר להסעה. פועלים יוצאים מביתם ב-2:30 בלילה כדי להיות בין הראשונים.היום עוברים 15,000, והמעבר מהיר יותר. עדיין פועלים יוצאים מבתיהם מוקדם מאד כדי להספיק להיות מעבר למחסום בשעה 7 בבוקר
במתחם צמוד קיים מסוף להעברת סחורות בהיקף מסחרי, בשיטת גב-אל-גב.
Karin LindnerJun-15-2021שער אפרים
-
מחסום / מעבר תאנים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום התאנים
ממוקם על כביש 557, ממזרח לקו הירוק ולצומת מעבר שער אפרים (כביש 444).
זהו מחסום שמאפשר מעבר לכלי רכב, פתוח 24/7 בכל ימות השנה.
הוא משרת את האוכלוסייה הישראלית כולל זו המורשית להיכנס לשטחי הרשות הפלסטינית.
בנוסף, כמו בכל המחסומים המשרתים ישראלים, מותר למעבר זרים המחזיקים בדרכונים בינ"ל המוכרים ע"י מדינת ישראל.
במקרים חריגים בלבד יאושר מעבר של אוכלוסייה פלסטינית דרך מעבר תאנים, לדוגמה, בתקופה שהצבא החליט לא לפתוח את השער החקלאי של הכפר פרעון, נאלצו החקלאים להגיע עד מחסום זה כדי הגיע לאדמותיהם שבמרחב התפר .
-
מחסום בית איבא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום כתר ממערב לעיר שכם. פעל משנת 2001 ועד 2009 כאחד מארבעת המחסומים הקבועים הסוגרים על העיר - בית פוריכּ ועוורתא ממזרח וחווארה מדרום. מחסום להולכי רגל בלבד, בו נכחו חברות מ. וו. יום יום מספר שעות בבוקר ואחה"צ כדי לתעד את אלפי הפלסטינים המחכים שעות בתורים ארוכים ללא מחסה בחום או בגשם, כדי לצאת מעיר המחוז לכל מקום אחר בגדה. ממרץ 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה, הוא בוטל, ללא זכר, ומבלי שנוצר שינוי לרעה במצב הביטחוני.
Jun-4-2014Beit-Iba checkpoint 22.04.04
-
ענבתא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום נמצא מדרום לכפר ענבתא, בצומת של כביש 60 (המוביל לשכם בכניסה לשטח A), עם כביש (57, 557 , 5576) הפונה מערבה לכיוון ההתנחלות עינב ומחסום היציאה מהגדה – תאנים.
עד 2010 נהגנו לצפות בצומת ולדווח על הטורים הארוכים שנוצרו בגלל בדיקה אטית של הרכבים בשני הכיוונים.
Oct-28-2011Anabta checkpoint 24.10.11
-