6.30  ארתח שער 700 – כבר בדרכנו לשער שמנו לב שאין כל הולכי רגל או רכבים בדרך. בשער אכן נאמר שיש סגר ואין מעבר לפועלים או פועלות לישראל. גם אתמול היה סגר. איש לא יודע כמה ימים הסגר יימשך. בקצה הצפוני היו מעט מאוד אנשים שניסו את מזלם, מרחוק ראינו שלא נותנים להם לעבור והם חזרו על עקבותיהם.משאיות גב אל גב בודדות ממתינות בשער. בתיאום עם משאיות מן הצד השני המגיעות כדי לקבל את הסחורה, נותנים להן להיכנס לאיזור הפירוק וההטענה.

חירבית ג’ובארה- מעקב אחרי איסוף התלמידים. האוטובוס (היום רק אחד) נוסע לאורך הכפר ואוסף את התלמידים, גם לא-ראס וגם לכפר ג’ימאל, בתחנות שונות. נסענו בעקבות האוטובוס כמעט עד א-ראס בדרך הכורכר המותרת לפלסטינים, והיינו המומות ממצבה הגרוע של הדרך. מהמורות בגודל בורות. ממש הורס רכב. מה שגרם לנו לחזור. האם יש מקום לפנות למינהל האזרחי ולהתלונן?7.30 – המחסום, הרעש והאבק נעשים קשים יותר ויותר. כמות אדירה של כלים כבדים ורכבים הופכים את המעבר והעמידה במחסום לבלתי נסבלים. בסך הכל תנועת הולכי הרגל והרכבים זורמת בתוך השטחים מצפון לדרום ולהיפך, ואין מעוכבים בכלל. ברגע שאנו מבחינות בעיכוב של פלסטינים אנחנו מתקרבות והבעיה נפתרת…היו שתי בעיות יותר עקרוניות:1. פנו אלינו נהגי מוניות הגרים בשופא. לדבריהם מזה שבוע כפרם נחסם ואין כל מעבר לרכב (גם להולכי רגל?) ואין באפשרותם לחזור לכפרם. ביקשנו את עזרת המת”ק. קודם דיברנו עם מפקד המת”ק בטלפון והוא מסר שהענין בטיפול החטיבה “ואו טו טו יסתדר”. כשהגיע למחסום נציג המת”ק, איאד, הוא הסביר לבקשתנו לנהגי המוניות שזה לא ייקח עוד זמן רב (מה זה?) והם יוכלו לחזור לכפרם. הנהגים הודו לנו אמנם אבל אני תוהה כמה זמן באמת יעבור עד שיוכלו לחזור לכפרם.האם זה נושא לדיון עם דיכטר – “מניעה מוחלטת של מעבר לכפר במשך שבוע ויותר?” 2. פלסטיני שברשותו תסריך בר תוקף ביקש לעבור במחסום והחיילים לא אפשרו לו. גם הוא נבדק ע”י איאד, שלא רק שלא איפשר לו לעבור אלא הוא גם החרים לו את התסריך לאחר בדיקתו. לטענתו יש תסריכים שהוצאו בתאריכים ספציפיים ונמצאו מזויפים ולכן הם מוחרמים מיידית. בעל התסריך צריך לחזור ולבקשו מחדש. לדברי איאד, שהסביר זאת גם לאותו פלסטיני, הוא יקבל תסריך חדש ללא עיכוב. האם גם זה נושא לדיכטר?