מחסום ג’וברה
 ראשית, כמה עניינים שמומלץ לדעתנו לטפל בהם ברמה העקרונית: שער הילדים. בניגוד לנסיוננו בעבר, לאחרונה נפתח שער הילדים באיחור. כך היה היום (איחור של חצי-שעה) וכך קורה ככל הנראה לעתים קרובות, לפי הדו”חות. בדו”ח עצמו אתאר את ההשלכות.

שער 700 (ארתאח). גם כאן קיבלנו חיזוק למה שנכתב גם בדו”חות אחרים: השער נפתח ליציאת הפועלים באיחור רב, איחור של שעות, לדברי הנהגים שבאים לאסוף את הפועלים זה קורה בגלל האיחור הכרוני של החיילות שאמורות לבדוק את הנשים. משמעות הדבר קשה לגבי המעסיקים, ומה שהרבה יותר מצער, לגבי הפועלים (שאישורי הכניסה שלהם תקפים החל מחמש בבוקר).סבלים.

הוראת מח”ט חדשה (לדברי חיילי המחסום וגם לדברי נציג המת”ק) אוסרת על כניסת סבלים עם עגלות-חמורים או עם עגלות-יד מטולכרם לג’ובארה. לדברי החיילים זה משום שאנשים נתפסו בתרמיות: מתחזים לסבלים, נכנסים, נוטשים את העגלות ומתגנבים פנימה. האיסור הזה קשה ביותר. איך להכניס את המטען? ביד. “מה יש? כשאת עולה לקומה שלישית מישהו מעלה לך את הסלים?” מפי חייל.

מוניות. גם זו הוראה מגבוה: נהג מונית שיש לו עצמו אישור כניסה אך לא למוניתו, לא ייכנס. לנהגים יש אינסוף ניירות, שקשה להתמצא בהם. חלקם אישורים של הרשות, חלקם אישורים לנהג אבל לא לרכבו. “למה?” שואל אחד הנהגים, “מי יכול להיות מחבל, אני או המונית?” ולמשמרת עצמה: ליד שער הילדים, ב-06.50, מתחילים להיאסף הילדים והמורות. ב-07.15 השער עדיין לא נפתח. קמיל ראש המת”ק מבטיח לטפל. מגיע רכב צבאי, ומייד מסתלק. הילדים מאבדים סבלנות, מתחילים להתפרע קצת, משחקים סמוך לתעלה מלא אבנים וקרשים בדרך בהחלט מסוכנת. הטלפון של קמיל מנותק. טלפון שנמצא ברשימה שלנו כ”אחראי על השערים במחסומים” נענה בקול דקיק של חייל שאומר “די, די, אני מתחנן. אני אחראי רק על אזור שכם” .

ב07.30 מגיע הדאווין – רכב שעושה כמה חראקות לפני שהוא מוריד חיילים, אחד מהם מתמקם מאחורי המתרס עם רובה מכוון, השניים האחרים פותחים סוף-סוף את השער. ב-07.45 בשער 700 תור עצום של משאיות וטנדרים. נהגים עצבנים. כמו שנכתב לעיל, ההשלכות קשות. הפועלים/ות מגיעים לעבודה באיחור עצום, והיום מתקצר. שלא לדבר על העצבים, על ההשפלה. הטענה היא שסיבת הדבר שהחיילות נשלחות באיחור רב, ואין מי שיבדוק את העוברות. המעבר מתחיל מייד לאחר שהגענו, ונוצר פלונטר אדיר של מכוניות נכנסות/יוצאות. מחסום ג’בארה. החיילים החדשים מתנהגים בדרך קצת יותר אנושית מאלה של שבוע שעבר, אבל הקשיים נותרים קשיים, כמובן. הבעיות שצויינו לעיל (איסור מעבר סבלים, איסור מעבר מוניות) ממררות את החיים. ניגשנו לשוחח עם כמה שב”חים שהושבו בצד, ומייד אחר-כך הם שוחררו.