מחסום חבלה (1393)

מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, על הדרך הקצרה שחיברה במשך מאות שנים בין קלקיליה לעיירה הסמוכה חבלה. מכשול ההפרדה חוצה דרך זו פעמיים וניתק את תושבי קלקיליה מאדמותיהם שבמרחב התפר (בין הגדר לקו הירוק). מתחת לכביש 55 יש מעבר שמחבר בין קלקיליה לחבלה. מכשול חקלאי זה משמש את החקלאים ובעלי המשתלות הפועלים לאורך כביש 55 מהקו הירוק ועל שני צידי דרך הכורכר המובילה למחסום. מחסום חקלאי זה משמש את תושבי ערב א-רמאדין א-ג'נובי (המנותקים מהגדה המערבית), שעוברים דרכו לגדה המערבית ובחזרה לבתיהם. שעות הפתיחה של מחסום חקלאי זה (3 פעמים ביום) ארוכות מהרגיל, כשעה (לאחרונה קוצרו ל-45 דקות), ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בגדה המערבית הכבושה.

 

מחסום אליהו, המכונה גם "מעבר הפירות", הוא אחד המחסומים העיקריים בין ישראל לגדה.
הוא ממוקם על כביש 55 בין אלפי מנשה לבין הפנייה לקלקיליה ולצופים, יותר מ-4 ק"מ ממזרח לקו הירוק, בגדר ההפרדה, המנתקת את קלקיליה מאדמותיה שמדרומה, ובכך, נשארת אלפי מנשה ממערב לגדר. התוואי של הגדר יצר מובלעת גדולה של שטח פלסטיני ממערב לגדר - מרחב התפר.  
המחסום הזה, קילומטרים ספורים מעבר לקו הירוק, מיועד "להתיישבות הישראלית באיו"ש ולאוכלוסיית מרחב התפר".
המחסום מנוהל על ידי חברה אזרחית. עוברים בו בעיקר רכבים ישראלים הנבדקים ביציאה לישראל, רכבים של ישראלים ערבים מעוכבים מדי פעם, ונבדקים ביסודיות במתקן מיוחד.
גם פלסטינים עם היתר מיוחד לאדמותיהם שבמרחב התפר מורשים לעבור בו, ברגל, ולעיתים ברכב.

 

המחסום לפלסטינים בלבד. הוא המחסום העיקרי למעבר פועלים מצפון הגדה. פועלים בעלי אישור כניסה לעבודה בישראל וגם לעוברים לצורכי מסחר, רפואה ולביקור אסירים. ניתן לעבור את המחסום אך ורק ברגל. 
המחסום ממוקם מצפון לכביש 557 ומדרום לטולכרם. מופעל בידי חברת אבטחה אזרחית, שעות הפתיחה: בין 4:00 ל-19:00 בימי חול.
ב-2007 כחברות מחסום ווטש התחלנו להגיע אליו לפני פתיחתו ב-4 בבוקר ולדווח על התנאים הקשים והתורים הארוכים והדחוקים של פועלים. הפועלים שעוברים ממשיכים את דרכם בהסעות לעבודה לרחבי ישראל.
בתקופה הראשונה לפעילותו עברו כ-3000 ואח"כ 5000 איש כל יום. 
בגלל מספר קטן של עמדות בדיקה ועיכובים שרירותיים לפרקי זמן ארוכים ב"חדרים" פועלים חששו לאחר להסעה. פועלים יוצאים מביתם ב-2:30 בלילה כדי להיות בין הראשונים.

היום עוברים 15,000, והמעבר מהיר יותר. עדיין פועלים יוצאים מבתיהם מוקדם מאד כדי להספיק להיות מעבר למחסום בשעה 7 בבוקר
במתחם צמוד קיים מסוף להעברת סחורות בהיקף מסחרי, בשיטת גב-אל-גב.

בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנתה באזור הכפר גדר ההפרדה. על מנת לכלול את היישוב אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר. הגדר כיתרה את ראס עטייה ואת חאבלה מכל עבריהן. ראס אטירה דבעה ווואדי רשא, נכלאו במרחב התפר אל שטח הגדה לצרכי עבודה  וכו'. היה מחסום שדרכו עברו תושבי הכפרים אלה לגדה. המחסום יותר בעקבות בג"ץ: הגדר הוסטה כך שכפרים אלו נכללו בשטחי הגדה ולא בתוך מרחב התפר.

למעט שני מעברים: בצפון מנהרה מתחת לכביש 55 המחברת את חאבלה עם קלקיליה, ומדרום כביש לכיוון כפרים ועיירות אחרים באזור, כסניריא, כפר ת'ולת ועזון. בגדר שממזרח לכפר שער חקלאי הפועל 12 שעות ביממה, ומשמש את תושבי הכפר שלהם אדמות חקלאיות שנותרו מחוץ לגדר, וכן את תושבי הכפר ראס א-טירה, שנותר אף הוא במובלעת אלפי מנשה שבצד הישראלי של הגדר. תוואי הגדר באזור שונה בעבר בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ‏‏^[3]. עתירה נוספת שהגישו תושבי האזור נגד התוואי החדש נדחתה.