המטרה העיקרית של הביקור באירתח היתה לצלם מתקנים ומבנים (חדשים).

11:00 מעבר סחורות גב אל גב ארתאח (שער אפרים)

עוד לפני שהגענו לשער הראשון הגיע אלינו במהירות איש ביטחון והחל לצעוק. כשהתקרבנו אליו הוא הושיט את ידו בתנועה לסמן לנו לעצור, כאילו היינו מסוכנות (הוא עצמו היה חמוש כמובן) ודרש שלא נזוז עד שיגיע האחראי. עם האחראי החלו ויכוח אינסופי היכן מותר לנו לעמוד ומה אפשר לצלם. אסתי צילמה במרץ מכל הכיוונים.

11:30 מחסום אירתח כמעט שומם. ניגשנו לגדר ליד הכניסה למתקן, מדי פעם נכנסו כמה פלסטינים דרך הקרוסלות והמשיכו למתקן. עברנו לצד היציאה שם שני שלטים קטנים מורים על הכיוון לישראל ולטולכרם.

עצרנו לצלם את המבנה החדש של המרכז לפיתוח מסחר ישראלי פלסטיני (צילום משמאל), קיבלנו סיור מודרך במבנה ע"י אחראי המחסום. הוא מקווה שהמרכז ישמש בקרוב לפגישות עסקים בין סוחרים פלסטינים וישראלים, דבר שיחסוך מהפלסטינים לנסוע לערים השונות בישראל. יהיה גם שער כניסה נפרד למרכז, שייפתח עם כרטיס מגנטי שיופק לסוחרים הפלסטינים. אחד הסוחרים שפגשנו חושב שהרעיון טוב ומקווה שיפעל.

כל כמה זמן עוברים לשני הכיוונים כמה פלסטינים בודדים או בקבוצות קטנות. הם התלוננו מאוד על הלחץ בבוקר, בעיקר לקראת שעה 06:00 ועד 07:00, כאשר גם הפועלים ממשיכים לעבור וגם בעלי אישורים אחרים, ביקורי אסירים וסוחרים. איש צעיר פנה וביקש מידע – הוא מנוע משטרה. הפנינו למי שעוסקת בנושא זה. לשאלתנו איך הוא בכל זאת עובר במחסום, הסביר שהוא מפרעון ועובר עם היתר חקלאי לאדמותיו הנמצאות מעבר לגדר ההפרדה. כמו שכבר נכתב, עליו לעבור לשם כך בישראל.

13:30 חזרנו דרך מחסום צופים בדרך לעזון. בשל הרחבת הכביש ליד המחסום (עבור מי? הרי רק תושבי צופים מורשים לצאת משם לכיוון ישראל) נסגר אחד המסלולים ורמזור מכוון את התנועה.

13:45 בכניסה לעזון אין נוכחות צבאית. אחרי ביקור קצר אצל ע'. המשכנו לחבלה.

14:00 מחסום חבלה . יוצאים לכיוון ישראל עוד מספר אנשים ונשים, חלקם תושבי ערב א-רמדין. עוברת גם משאית עמוסה שתילי עצים גבוהים וכמה מכוניות. החיילים סוגרים את כל השערים בדיוק בזמן. אחד החיילים התעצבן שצילמנו וניגש בצורה מאיימת. שוטרת מ"צ הרגיעה. 

השתהינו עוד שעה קלה אצל ע' וחזרנו לתל אביב.